כבר בשנה הראשונה לעלייה על הקרקע, נסע שלמה מיר ליפו לקנות פרה וחזר איתה ברגל, מובן שהיה צורך לגדל ירק כמזון לפרה. תוך כמה שנים, כשנרכשו עוד פרות, התפתח ענף גידולי שדה - אספסת, תלתן וכו', מספוא לפרות. ב- 1928 כשהיו רק 7 פרות, ועוד כמה בהמות עבודה, שטח המספוא להאבסתן היה מצומצם, ואילו ב - 1937 כשהעדר מנה 37 פרות ועגלות, הרחיבו את שטחי הגידול והם השתרעו על 118 דונם. בשנת 1947 - 330 דונם.
כמעט עד 1930 המכבש לחבילות החציר הופעל ע"י סוס ואת החבילות קשרו ביד.
בשנים אלה התחילו לגדל ירקות שונים תחילה לצרכי המטבח. אלה אשר עלו יפה הרחיבו את גידולם, והתמידו לממדים מסחריים כי התקבלו מחירים טובים בשוק והיה זה ענף מכובד.
בשנים 1929 - 1930 כשמינה רובינפלד שהיתה אגרונומית ריכזה את גן הירק, היא הכניסה גידול חדש - קולרבי.
מינה גידלה תות שדה על שטח גדול למדי אשר נארז בקופסאות קרטון נושא את השם קבוצת-שילר ושווק ברחובות ע"י מרדכי רובינפלד. אחר-כך ניסו לגדל תירס שייעודו היה לתעשיית הפופ קורן - גידול זה לא הצליח. כנ"ל בוטנים. במשך שנים גידלו סלק סוכר, שנתן הרבה פרנסה לעובדים סביב הענף. את הסלק היו שולחים לבית החרושת לייצור סוכר, את הקודקודים העבירו לרפת מהם עשו תחמיץ קודקודים. עם סגירת מפעל "סוגת" בקריית גת, נסתם הגולל על גידול זה.
לכל מיני הירקות והמספוא לבהמות ביחד קראו גידולי שדה.
ציטה וולך בגן הירק. ממראות מחצית היובל - חג ה-25, סוכות, תשי"ג - 1952 | חברי נוער ג' בעבודה |
ב- 1955 כותב חיים קרשפין:
"באחת הישיבות של ועדת משק הוחלט על שינויים יסודיים בענף הירקות ולהפכו כמו שקוראים עכשיו - לענף גידולי תעשיה. המצב בשוק הירקות הולך ומחמיר באשר למחירים. לפנינו אפשרות בלתי מוגבלת לייצוא בוטנים. (כעבור שנתיים הסתבר שהגידול אינו מוצלח וירדו ממנו.) גם גידול תירס שלחין לגרעינים, יפתור שאלה רצינית במשקנו. הוא הדבר ביחס לכותנה. כל אלה הם גידולים חשובים מאד למשק המדינה וגם למגדלים עצמם תצמח מהם תועלת רבה.
מסיבה זאת, שטחי הירקות בעונה זו יהיו רק:
כ- 18 ד' כרובית, 10 ד' בצל מצרי, 12 ד' משתלות בצלצלים בשביל "הזרע",
10 ד' עגבניות בשביל "הזרע", 10 ד' כרוב מאכל לבהמות.
בסוף העונה נוכל להתפנות לעיקר התוכנית הכוללת:
כ- 170 ד' בוטנים, כ- 180 ד' תירס, 60 ד' כותנה, ניסיון ראשון במשק."
תפוחי-אדמה אחד הגידולים היותר נרחבים, תמיד היו ענף נפרד מגן-ירק.
ב- 1959 מוסר חיים קרישפין דו"ח על מצב הגידולים של סלק הבהמות, תירס, תפ"א, ירקות, גרעיני שלחין, כרוב עלים שעורה, אספסת, תבואות חורף.
בשנה זו קטפו 20 טון כרובית במחיר סביר, הגזר זכה למחירים מצויינים.
בשנות ה 60 המוקדמות גידלו בגן-בית ירקות שונים – 85 ד'.
היו אלה השנים האחרונות של גן הירק בקבוצה, 1964 היתה השנה האחרונה לזריעת תפוחי-אדמה - 70 ד'."
כ-20 שנה גידולי הירקות היו ענף מרכזי בקבוצה, העסיק הרבה מאד עובדים, גם שכירים כי רוב האיסופים נעשו בעבודת ידיים. תמיד נערכו תחשיבי כדאיות, הגידולים שהוכיחו את עצמם - פיתחו והרחיבו את שטחי גידולם.
גן הירק היה איפוא אחד ממקורות הפרנסה החשובים והגדולים בזמנו, ריכז את הענף חיים קרשפין.