כביסת חיילים - בגדי החיילים והש.ש. שמכובסים ומגוהצים בימי שבת על ידי תורניות. "אני צריכה לקום מוקדם, אני עושה כביסת חיילים".
כינויים - פעם לא קראו הילדים אחד לשני בשמותיהם, המציאו כינויים. יש כינויים שמלוים את בעליהם מאז, וזה כנראה לתמיד. יש כינויים שבעליהם כבר עייפו מהם אבל כינויים נדבקים. להלן רשימה קצרה :
שאפיק - יוסי עפר.
נָזָה - גורי מיר.
בּוּקי - חיים ברגיל.
יָאשְקו - אמנון שטוסר.
שאפי - דניאל קמרון.
שֶפַאלֶה - חנוך שפירא.
שוּמֶה - משה שטייניג.
מֶקְפָּאי - נתן מיר.
גוזל - אורי רובינזון.
כלבויניק - כלי שהיה מונח על השולחנות בחדר האוכל, אליו היו משליכים את השאריות בסוף הארוחה. הכולבויניק הראשון היה קערה מצופה אמייל, אח"כ הוחלף בקערת אלומיניום רק בסוף הופיעו כלי הנירוסטה. "מה את מעבירה לי את השאריות, אני נראה לך כמו כלבויניק?!"
שימש גם ככינוי למי שאין לו או לה מקום עבודה קבוע. " מחר אני כולבויניק".
כפכפים - כפכפי עץ ורצועה אחת מעור או מגומי שחור שננעלו במקלחת המשותפת. "יעקב הולך עם הכפכפים ביום שישי".