הלול בקבוצת שילר קיים בעצם מימי בראשית. הוא החל מגידול סתמי של מספר תרנגולות שהסתובבו בחצר, והגיע בסופו של דבר ללולי הפיטום הנרחבים של 2002.
במשך השנים היו בלול 4 אגפים:
א. מדגרה
ב. בית אימון
ג. לול מטילות - לביצי מאכל או ביצי רביה.
ד. לול פיטום
לול הפיטום הראשון הוקם במשק בשנות ה-60. זו היתה החלטה נועזת יחסית כיוון שעד אז גידלו במשק אך ורק מטילות.
הלול הוקם בסוף חוות לולי המטילות בקרבת הרפת. העופות גודלו בתוך סוללות - על קומות, לא על גבי הקרקע. האוכל עדיין חולק ידנית מעגלה/מריצה - מס` פעמים ביום. המים ניתנו בשוקת מאלומיניום שעברה לאורך כל הסוללות. בסוף מחזור הגידול היו מרימים את המצודות ומוציאים את הזבל החוצה בעבודת ידיים.
כיוון שבלול זה לא היו סידורי חימום האפרוחים היו מגיעים בגיל שבועיים רק לאחר שעברו את שלבי הגידול הקריטיים בבית האימון.
לאור ההצלחה הוקם ליד לול הפיטום הראשון, לול פיטום נוסף (היום מחסן ברזל לבנין) במצודות, כשחלוקת מזון ביד וחלוקת מים אוטומטית.
לולי מצודות בהן גדלו תרנגולות - בחלקה המערבי של הקבוצה. מאחור בתי המגורים והבית הגדול.
שווק העופות נעשה על ידי צוות הלול ועובדים שכירים מעקיר. מילוי הכלובים והעמסתם על המכונית נעשו בלילה, אז גם נסע איש צוות עם העופות לשוק עליה בתל אביב או לתנובה רחובות, למכור ולדאוג שלא יגנבו את העופות ואת הכלובים.
העופות שווקו בכלובי ברזל כבדים מאד, בתוספת העופות בפנים היה משקל הכלוב בערך 50 ק"ג, להעמיס אותו על המשאית היתה עבודת פרך ממש.
כל עבודות הניקיון בלול: הוצאת זבל ושטיפה, חיטוי ופיזור רפד התבצעו על ידי הצוות המקומי כשממוצע גילם התקרב לגיל 50.
מרים הניג-רייפן, לול 1932 | | לול פיטום |
בשנת 1973 הוחלט להקים לול מבוקר לפיטום. הלול הזה נבנה מדרום לרפת. בלול מבוקר העופות גדלים על הקרקע, האויר מחומם ע"י תנורי סולר גדולים, ובמידה וחם מדי, מופעלים מאווררים להוצאת האויר החם. האפרוח נכנס ללול זה בגיל יום ויוצא החוצה לשיווק בגיל 6- 5 שבועות. האוכל, המים והתרופות, ללא מגע יד אדם מוגשים אוטומטית. אמריקה.
בשנת 1976 הוקם לול מבוקר נוסף. בעקבות הקמת הלולים המבוקרים הופסק השימוש בלולי הפיטום הישנים, והוחלט להסב את לול הפיטום הראשון מלול פיטום ע"ג סוללות, ללול פיטום רגיל.
עובדי הלול למדו שאפשר לגדל את האפרוחים בצפיפות גדולה, ובגיל שבועיים וחצי לדלל אותם על ידי העברה ללולי פיטום לא מבוקרים, אז הוחלט להקים לול פיטום נוסף, לול קונבנציונאלי, והוא הוקם בשנת 1983 בצמוד ללולים המבוקרים.
את העברת העופות ביצעו במשך שנים ילדי המשק אשר גוייסו ע"י אורי רובינזון למבצע זה, תמורת ארטיק ומטעמים אחרים בסוף העבודה. אחר כך עשו זאת התאילנדים או המתנדבים.
בשיא הייצור שיווק ענף הלול כ-600 טון לשנה, בשנת 2003 משווקים כ- 450 טון לשנה, את שיווק העופות למשחטות או לשוק החי עושים בד"כ בעזרת קבלן.
אנשי הלול בקבוצת שילר הגיעו במשך השנים ליכולת מקצועית טובה מאד, והתמורה היתה בהתאם. את ענף הפיטום במשק הקים הנס דנקוורט, שהיה אחראי על כל שלוחות הלול.
בלול עבדו עוד: יואל פלש, זאב הוכברג, אריה דנקוורט, יוכקה דקס, מנדל ברגיל, רותי זיגלמן, אילן טננבאום, ליטו גרוסמן, ראובן אליאס (שכיר), איל זיגלמן, יעקב חורן, שרגא פוגל ומאז שנת 1974 עבד והחזיק את לול הפיטום אורי רובינזון, אשר עשה את העבודה בצורה יעילה ומקצועית.
משנת 2005 הפעיל את הלול אריה ישראל חבר גבעת ברנר למשך כשנתיים.
בשנת 2007 הוחלט לסגור את הענף - 80 שנות לול בקבוצת שילר נחתמו.