לשלמה אבי יונה שהיה מראשוני הקבוצה היתה מודעות חזקה לאיסוף ושמירת מסמכים בקבוצה. הוא בעצם בנה את את הנדבך הראשון להקמת ארכיון קבוצת שילר.
אז לא היה חדר לארכיון והמסמכים נאספו בצריפו או חדרו של שלמה אבי יונה ואיתו נדדו ברחבי הקבוצה. חלק מהחומר שנאסף ונערם נמסר על ידו לארכיון העבודה בתל אביב.
אך כשמדברים על ארכיון בקבוצת שילר - ארכיון זה אפרים קמרון.
אפרים אסף חומרים, ריכז מסמכים, הציל מכתבים ממדורות, אמר לנו כמה זה חשוב, הזכיר שוב ושוב ולימד את כולנו לשמר ולשמור כל נייר.
בשנת 1979 נכתב בעלים:
"חברים אשר בידיהם חומר רלוונטי כמו תעודות, צילומים, קטעי עיתונות, "עלים", "עלעלים" וכיוצ"ב, ומוכנים למסרם לארכיון, מתבקשים להביא לארכיון בשעות העבודה הרגילות או להניח בקופסת הקרטון ליד דלת הכניסה לחדר הארכיון. אפשר גם להשאיר אצל חנוך במזכירות.
חברים אשר בידיהם חומר ארכיוני, ואינם מוכנים להיפרד ממנו, מתבקשים להודיע לארכיונאי על קיומו, החומר יצולם והמקור יוחזר לבעליו."
בשנת 1982 המזכירות החליטה להעביר את ארכיון הקבוצה למחסן צילה (מחסן קייטנה 2002). חלק מהחומרים נמסרו על ידי אפרים לארכיון בחולדה - ארכיון גורדוניה והתק"ם.
ב- 1990 אושרה העברת הארכיון לדירת מרים דנקוורט לשעבר שזהו גם מיקומו הנוכחי.
כאן בדירה הגדולה כבר אפשר היה לארגן ארכיון של ממש. הוקמו מדפים, נקנו רהיטים, נבנו מיכלים ואפרים החל מסדר ארכיון לתפארת.
כל מסמך שהתקבל לארכיון הוכנס למיכל לפי השנה, ונרשם בקטלוג בו מפורטת תכולת כל מיכל. עבודת נמלים.
את הארכיון מאפרים קיבלה שרה מיר וכיום משנים כאן את שיטת שמירת המסמכים: לא עוד במיכלים לפי שנה כי אם בחטיבות לפי נושאים:
מנהלת הקיבוץ והקהילה, כלכלה וכספים, חקלאות וענפי משק, מוסדות, חינוך, תרבות, מפעלים ועוד.
בארכיון קבוצת שילר עוסקים ב:
1. קבלה וטיפול בחומרים מהמוסדות, הענפים, הועדות והחברים.
2. מסירת חומר ארכיוני לפי דרישה למוסדות, חברים, סטודנטים, תלמידים ועוד.
3. טיפול בתיקים אישיים של חברים, כולל תיקי זיכרון.
4. הקלטת סיפורי חיים של ותיקים במצלמת וידאו על ידי דוידי לאור ושרה.
5. ארגון ושימור תמונות, אלבומים וקלטות וידאו.
6. ארגון מחדש של הארכיון.
הארכיון פתוח בשעות הבוקר בין 09.00 - 12.00
צריך לתאם ביקור טלפונית: 9372608 - 08
אימייל: archive_shiller@shiller.org.il
כתובת דואר:
ארכיון
קבוצת שילר
דאר נע עמק שורק
7680200
תולדות הארכיון - אפרים קמרון
מדוע חשוב לנו ארכיון - אילנה אוקו 1979
הפרטים הקטנים שמשחזרים את העבר הגדול - 1980
חדשות בעתיקות - אפרים קמרון 1980
עם אפרים בארכיון - שרה מיר 2001
מדוע חשוב לנו ארכיון - אילנה אוקו 02.03.1979 בימים אלה נמסר שלקראת סוף השנה יתחיל הטיפול בריכוז ארכיון בקבוצה. משום מה לא נמצאה עד כה דרך נאותה לטפח ולפרסם פרקי ראשונים. אנו מבקרים את יחס ילדינו לקורות הוריהם ולמסכת העבר וזו בקורת מוטעית, כי הדבר תלוי בכושרנו להעלות בפניהם את הפרשיות בצורה מעניינת. המחדל בולט במיוחד לאור העובדה שאין ביס בבית. ניתוק הדור הצעיר מביתו ברוב שעות היום, אינו מעודד טיפוח ערכים שכור ההיתוך שלהם הוא חצר המשק, ומקומם הטבעי היום בין כתלי בית הספר בתוך הבית.
לתיעוד, תפקיד חברתי חינוכי וגם היסטורי. אלה אשר בקרבם גנוזים הסיפורים והיו עדים להשתלשלות המאורעות, אינן מתרעננים והזמן אינו פועל לטובת העניין. אפשר לציין כמעט בוודאות שנכדינו, אם ינסו לשחזר לדוגמא את הסיפור של המכון לייצור נשק שפעל בקבוצה לפני קום המדינה, יגלו שהדבר כמעט בלתי אפשרי, משום שכבר היום קיימות כמה גרסאות סותרות בנידון. היה אמנם ביטוי חד פעמי למורשת זו בשנת היובל, אך היוצא מן הכלל מלמד על הכלל. דור שני בקבוצה עוד צמח על ברכי אותה מורשת, כיום הנוף האנושי התחלף. חלק נכבד מהאוכלוסייה, הינו מבחינת דור שלא ידע את יוסף. ילדים, נוער והרבה משפחות צעירות בגיל או בקבוצה, מנותקים כליל ממסכת העבר, בשפה אחרת, אנחנו מטפחים דור חסר שורשים.
אי אפשר להתלונן על חוסר עניין במה שהיה בימי הראשונים, כי אף אחד לא טרח להעלותם. שיבה אל המקורות, טיפוח ערכי רוח שהיו נחלתם של דור המייסדים, אלה הם אבני יסוד בחיינו, והם המייחדים אותנו מהרחוב הישראלי.
כדי להמחיש כמה דברים אמורים, אביא את הסיפור הבא: יוסף מלמוד (משרידי השומר הנמצאים אתנו עדיין, חבר כפר גלעדי), סח לי כך: לפני עשרות שנים השתתפתי בישיבה של מפקד ההגנה באזור רחובות שהתקיימה בקב` שילר. היתה זו ישיבה סוערת, מחמת מצב עניינים עגום בסביבה, - יישוב ערבי עוין. בזיכרוני חרות עמוק דמות של יהודי אחד, חבר הקבוצה, תוך חילופי דברים קשים הוא קם, בסבר פנים חמור הטיח אגרופים בשולחן והודיע שבשום פנים אינו מקבל את ההחלטה. היום רוצים לפנות את גבעת ברנר ונען, מחר את רחובות, ומחרתיים את תא. כל כך הרשימה אותי העמידה האיתנה, עוז הרוח, התמונה מול עיני כאילו היה זה אתמול.
אולי את מוכנה לברר, אם אותו יהודי עדיין חי בקבוצת שילר. ניסיתי לברר והעליתי חרס, לכן ביקשתי ממנו אינפורמציה נוספת. בתשובה, קיבלתי את המכתב הבא:
זה היה במאורעות 1929. נשלחתי ממרכז ההגנה כסגנו של מאיר ספקטור איש השומר. מתפקידנו היה לרכז את אנשי גבעת ברנר ואנשי נען (שעוד ישבו במחנות אוהלים, ועבדו בפרדסי רחובות), לקבוצת שילר שכבר ישבו בצריפים, והיתה כבר התחלה של משק. לפי ההוראה היה עלינו לשלוח את הנשים והילדים לרחובות, ועם הגברים משלושת הקיבוצים להתבצר בצריפים של קבוצת שילר. הישיבה דנה בנושא: האם למלא אחר הפקודה של משה סמילנסקי שהיה מפקד האזור כולו, שאמרה לסגת מקבוצת שילר לרחובות.
אנשי המקום התנגדו כמובן להוראה זו. גם ספקטור ואני היינו בדעה אחת איתם. אם אין בקבוצת שילר מי שזוכר ימים אלה, אולי יש בגבעת ברנר או בנען? בנו של מאיר ספקטור, יצחק ספקטור גר בתל אביב, ובידו נדמה לי שמור יומנו של ספקטור מאותם הימים
עד כאן מכתבו של יוסף מלמוד.
הדברים ארעו אמנם לפני 50 שנה, אבל עדין הם מרתקים. ישנן יישובים עם היסטוריה של מלחמות עקובות מדם, (אין לקנא בהם), ועל מורשת זו מחנכים את הילדים. מה הייחוד של תלמידי הקבוצה בתוך אותם 600 בבית ספר אזורי? כולם באים מההתיישבות העובדת, נופי ילדות אינם שונים במהותם, אבל לכל יישוב המטען המצטבר במשך עשרות שנים והוא אשר מעניק את הערכיות המסויימת לבני אותו משק. לקבוצת שילר אמנם לא צמח טרומפלדור, אבל היישוב עם המדינה שבדרך נאבק שנים ארוכות על קיומו הפיסי, ובתוך כך אף נמצא הכוח להרתם לצווי השעה.
למעננו, ולמען הדורות הבאים, יש לתעד ולפרסם מעשי ראשונים.
הפרטים הקטנים שמשחזרים את העבר הגדול - אפרים קמרון שיחה קצרה עם אפרים קמרון אשר על הארכיון - עלים 25.01.1980 אריאנה הרן
לאפרים יש תפקיד מוזר, שכן רוב רובם של בני האדם פניהם לעתיד, עם התרפקויות קטנות פה ושם אל העבר, ואילו הוא - רוב מעייניו עכשיו בעבר.
הוא ממש רץ אחרי העבר, אך מתקשה להשיג אותו.
במה דברים אמורים ? כולנו יודעים שלא מכבר קיבל אפרים על עצמו את ניהול הארכיון. מה זה ניהול ? הרי כדי לנהל דבר מה צריך שיהיה משהו, דבר מה שאפשר לסדר, לארגן, לשים אותו במקומו. ואילו פה חיים אנו - או לפחות ראשונינו - 52 שנה במקום הזה ולתעד את מעשינו יום יום, שנה שנה, לא השכלנו.
נכון, יצאו מדי פעם עלים, בהתחלה אחד לעשר שנים בערך, חלקם מודפסים על ניר דקיק במכונת כתיבה חיוורת עם כמה עותקים שנעשו בעזרת נייר קופי, אחדים על נייר שכבר הצהיב מזמן, כאמור עם חורים של שנים בין האחד לשני. בשנה ה-35 לקבוצה יצא אפילו עלון העלונים ובו מובאות מעלים שונים שאפרים לא הצליח למצוא אותם בשום אופן (אולי הם נמצאים בידי מישהו ? אנא, הביאו אותם לארכיון).
גם לארכיון העבודה ולארכיון הציוני הלך אפרים בתקווה למצוא דבר מה, אך מצא שם קבלות על עלונים שהתקבלו ואילו העלונים עצמם...
בהנהלת החשבונות התחילו לתייק רק משנת 38 (אם אינני טועה, השיחה התנהלה בעפ), מעט חברים הוציאו ממגרות נסתרות קצת מכתבים, מעט דוקומנטים, מעט מאד תמונות.
וכאן אנו באים לעיקר: אנא, נחפש כולנו במגרות ובעליות הגג - עלים ישנים ואף חדשים יחסית - גם כאלה הלכו לאיבוד. תמונות מאירועים שונים - אפילו אם נדמה כי אין בהם ערך לכלל הציבור - אפרים אומר שיש ויש. אל תצפו שירוץ אחריכם כי אז לא יהיה לו זמן לעשות את עבודתו.
ודאי תתפלאו לשמוע שגם תיקים אישיים יש לכולנו בארכיון. הם רק מצרפים לחומר כגון תמונות של המשפחה, של ההורים, תמונות מן הילדות. האמינו, הם יהיו שם בידים יותר טובות מאשר בבית. אז כל מכתב שיש בו נגיעה לקבוצה ולעברה, תעודות וקיצור (לפחות) תולדות חיים שכל אחד יכתוב ואף יוסיף על מוצאו ואבותיו.
נזכור כולנו שהעבר הוא תקופה שאיננה חוזרת.
חדשות בעתיקות נמסר ע"י אפרים קמרון עלים 31.4.1980
בימים האחרונים נוספו לארכיון הקבוצה:
א. רשומות
1. צילומי החלטות אסיפות הקבוצה 3.1.28 - 30.3.29 (מתוך ארכיון העבודה).
2. פרוטוקולים של האסיפות השנתיות תרצ"א תרצ"ד (כנ"ל)
3. פרוטוקולים של אסיפות הקבוצה תרצ"א (כנל)
ב. נפתחו תיקים אישיים לחברים: יהודה אנוש, ט. אברהם, מנדל בר-גיל, ח. גורן, א. הרן הכהן, ש. לאור, ע. מאיר, ג. מיר, ד. עופר, א. קמרון, מש` רוזנפלד, משפ` י. שטוסר.
ג. הוסדרו מיכלים עם תיקים לפי הפרוט הבא:
1. מיכלים 1-2 - חוזים עם ההנהלה הציונית, הסוכנות, בנקים שונים משנת 1930 - 1954.
2. מיכלים 3 - 9 - התכתבות המזכירות הטכנית מהשנים 1946 - 1964.
3. מיכלים 10 - 12 - מאזנים 1927 - 1977.
4. מיכלים 13 - 14 - עלית הנוער 1934 - 1969.
5. מיכלים 15 - 16 - איחוד הקבוצות והקיבוצים 1953 - 1971.
6. מיכלי 17 - משרדי הממשלה 1950 - 1968.
7. מיכלי 18 - בנקים שונים.
8. מיכלים 19 - 20 ביה"ס (גב 1943 - 1952, במקום 1953 - 1962, נצר, איזורי, פנימיה.
9. מיכל 21 - מיסים 1948 – 1968.
ד. תיקים מתולדות הקבוצה:
1. מאורעות תרפ"ט
2. ימי בראשית - קטעי עיתונות
3. גבעון יפתח. מפעלי תעש במחתרת.
4. שלמה שילר.
5. אולפנים.
6. מה לקבוצה.
7. התיישבות האלף
8. פרוטוקולים 1926
ה. תיקים שוטפים: החלטות המזכירות תשל"ט, תש"מ אסיפות הקבוצה החלטות ועדת משק
ו. עלים 1936 - 1965 (מלא) עלים 1965 - 1980 (רוב החוברות)
עם אפרים בארכיון - שרה מיר 24.08.2001 את אפרים הכרתי כבר לפני 45 שנים, כשאפרים היה מנהל בית הספר בקבוצה ואני חברה חדשה ומורה בראשית דרכה.
אך, כשאפרים הזמין אותי לעבוד בארכיון, גיליתי את אפרים: בעל חוש הומור, ידע רב וזיכרון טוב. מיד נוצר הקליק בינינו - בשיחות, בסיפורים על הקבוצה, ע"י החלטות ואירועים, חלק מזה מוקלט ונמצא בארכיון.
אפרים בנה והקים את הארכיון, את החומר שהצליח לאסוף, ריכז וסידר לפי כללי שימור נכונים של ארכיון. את החומר הכניס למיכלי קרטון מיוחדים, והכין קטלוג למיכלים, רשם את החומר בכרטיסיות במדורים השונים: מזכירות, אספות, ועדות, עלים, חגים ואירועים, כרטיסיות אישיות וכרטסת צילומים.
לכל חבר סידר תיק אישי, הכין ראיון מוקלט עם חברים על הבית, על שילר, על התנועה, עזר לסטודנטים רבים.
מאד כאב לו שהספר על הקבוצה לא הסתיימה כתיבתו, וחומר ארכיוני חשוב נמצא בידי המחברת. אפרים היה חולה, גם הראיה היתה קשה עליו, אך הוא הגיע לארכיון בכל יום במטרה להעביר את האחריות אלי, דבר שאני מאד מעריכה, ומתגעגעת אליו.