Rapoo- It solutions & Corporate template

08-9372824

צור קשר

mazkirut@shiller.co.il

שלח דוא"ל

ירושלים, ט` חשוון תשו, 1946
 

מורה היה כל ימיו. מורה בגליציה לנוער הלומד, ששתה בצמא את דבריו, תוך הערצה שאך מעטים זכו לשכמותה. מורה לעסקני התנועה הציונית הקדומה שם, שגם אם לא הסכימו לדעתו, הקשיבו לדבריו ברצינות עמוקה ובדרך ארץ. מורה נערץ ורב השפעה בארץ ישראל, מיום בואו אליה, עד יומו האחרון, לנוער הלומד, למורים ולתנועת העבודה.
כאשר התנועה הציונית בגליציה, ובייחוד בלבוב, בירתה, היתה עוד באיבה, הופיע שם שלמה שילר העלם, בשנות השמונים האחרונות למאה שעברה.
 
מכרים התלחשו ביניהם כי השם שילר לא לו הוא וכי ברח מביאליסטוק, עיר מולדתו, כדי להתחמק מעבודה בצבא הצאר. אך לא ארכו הימים ואיש לא הוסיף להתעניין במוצאו,
כי שילר היה לחלק אינטגראלי של התנועה הציונית בגליציה, עצם מעצמה ובשר מבשרה. בה גדל ולמד, בה פעל ולימד ובדברי ימי תנועתנו, יישאר לנצח כאחד מעמודי התווך שלה.
 
בחסותם של האחים קורקיס, ובעיקר של אברהם הבכור, איש אציל ובעל נפש עדינה וזכה, ידען בענייני כלכלה ובעל השקפה ציונית יסודית ללא סטייה לעבודת ההווה שהזמן גרמה – התכונן שילר לבחינת בגרות בגימנסיה לשם מעבר ללימודים גבוהים, זו הדרך שהלכו בה ראשוני הנוער הציוני בלבוב: אהרון פרייז וברוידא, יהושע טהון ודוד נוימרק זל (אם אינני טועה, חלה בחינת הבגרות של האחרון ושל שילר בשנה אחת).
 
אני התקשרתי אל שילר בהיותי נער בן 14 בערך. בכיתה הרביעית של הגימנסיה הגרמנית בלבוב, קיימנו חבורה לקריאה בתנך וללימוד היסטוריה יהודית ומשייסד ידידי אלכסנדר הויזמן המנוח חוג גמנסיאלי (לפי ידיעתי היה זה החוג הראשון בתנועת הנוער הציוני בגליציה), הצטרפתי גם אני אליו עם עוד כמה מחברי כיתתי.
כעבור שנים אחדות, לא נותרה עוד בגליציה כמעט עיר אחת בלי חוג ציוני מתוך הנוער הלומד – אם אך היה בה בית ספר תיכון. לפי דעתי היתה תנועת נוער זו הבסיס לתנועה החלוצית, ליצירת השומר הצעיר בגליציה. בחוג הלבובי הנל, שימש שלמה שילר כמורנו, רבנו ומדריכנו הרוחני. כארבעים נערים היינו בשעת פתיחת הקורס העברי עי שלמה שילר, מורנו ולבסוף נשארנו אך שלושה או ארבעה ואני בתוכם - נאמן ואסיר תודה למורה, הידיד, עד התפרקות הקורס בשנת הלימודים האחרונה בגימנסיה. למדנו עם שילר את הספרות העברית החדשה, ממאפו, אדם הכהן, עד ילג ואחרים. קראנו בתורת אחד העם, הופענו בדקלומים מהשירה העברית בנשפי חנוכה ובנשפים ציוניים אחרים. הכינונו הרצאות ספרותיות ועיוניות רציניות. היינו מאושרים לשמוע דברי הכרה מפי המורה, ידידנו, שבדרך כלל היה קפדן בתביעותיו ולא רך במשפטו. בפגישותינו עם שילר, התווכחנו הרבה על ההלכה הציונית, הן באופן שיטתי והן בהזדמנות של מקרים ציונים חשובים או הופעת מאמרים או ספרים חדשים בעלי ערך. שילר שקד על העיתונות העברית מרוסיה ודרך הצינור הזה, הגיעו אלינו ידיעות על אי שהיתה אז אצלנו ארץ לא נודעת.
 
גם אחרי עזבי את הגימנסיה, נשארתי בקשר קרוב לשילר. בשנתיים הראשונות ללימודי באוניברסיטה, נהגנו עוד להיפגש לעיתים קרובות. היו לנו שיחות ממושכות על עניינים אקטואליים בציונות, לבררם וללבנם לאור העקרונות של אבות הציונות במזרח ובמערב.
נהניתי גם מקריאה משותפת איתו ביצירות הפילוסופיה המודרנית וגם בתלמוד – קריאות שנפסקו אחכ בגלל חובותיי בציבור, במפלגה הציונית ובעיתונות, ובייחוד באגודות הסטודנטים היהודיים, נוסף על חובת לימודים ובחינות ועבודה לשם פרנסה.
 
לא היתה תקופה בחיי שילר, שהוא לא הוסיף בה ללמוד. הוא היה מלא וגדוש ידיעות, לא רק במדעי היהדות, אלא גם במקצועות כלליים רבים: בפילוסופיה על כל ענפיה, בהיסטוריה, בספרות הגרמנית והפולנית וכו`, במתמטיקה ובפיסיקה ועוד. לו רצה לעמוד לבחינה באוניברסיטה בכל מקצוע שהיה בוחר בו, היה עולה בודאי בידיעותיו על רב בוחניו הפרופסורים של אונ` לבוב ואין צורך לומר - על הנבחנים האחרים שרכשו להם תארים אקדמאיים ועמדות מתאימות בחברה. אבל משום מה, לא יכל שילר לשלוט בעצמו ולעמוד לבחינה, ולא מחוסר חריצות ושקידה. את הזמן שנשאר לו אחרי עבודתו לשם פרנסה ואחרי עיסוקו בספרות ובצרכי ציבור, לא הוציא אלא במעט לשיחת רעים או לנופש. אך שקוע היה בראשו ורובו בעבודתו הרוחנית: הוסיף תורה ודעת בלי חשך וכל דבר חדש בעולם הרוח לא נעלם ממנו, אבל לעמוד לבחינה חסר לו אומץ רוח. וכך עברו ימיו בשיעורים פרטיים כמורה לאינטליגנציה לבנות משפחות אמידות.
 
משהתחילה המפלגה הציונית להשתתף בבחירות לבית המורשים האוסטרי ולגופים הרפרזנטטיבים הארציים והמקומיים, ומסביב לפעולה הזו השתלטו המולה ורעש, באו על שילר ימי התנוונות גם בעבודתו הציונית והציבורית, כי לא הסכין באלה.
והנה חל המפנה הגדול בחייו. בשנת 1910, בהיותו כבר כבן 47, הרהיב עוז בנפשו ועלה לאי. כאן התחיל לעבוד בגימנסיה העברית בירושלים והצליח בעבודתו. את חמש עשרה שנותיו האחרונות חי בארץ כמורה וסופר ומעורה בעבודה ציבורית. מה בריא היה האינסטינקט של עסקני היישוב בימים ההם: מורי הגימנסיה בירושלים ועסקניה, מרכז המורים והרשות האדמניסטרטיבית הציבורית שהיתה בידי ממוני חוצ והמשרד האי -
כל אלה הושיטו את ידם לאיש הדגול הזה, בלי לשאול על בחינות, תעודות ותארים. מורי המוסד פינו לו דרך ותוך זמן קצר נעשה לאישיות המרכזית בקרבם.
הוועד המפקח של הגימנסיה היה מורכב מאישים מסורים מאוד למוסד ומוכנים לקרבות חומריים למענו (עם דר` וייץ זל בראשם), אך יחד עם זה, עמד כל אחד על דעתו ובישיבות היה אפשר לשמוע ויכוחים סוערים בבליל שפות, שהעברית תפסה בו מקום מועט. ובתוך המקהלה הסואנת הזו, כבש לו שילר מקום של כבוד והצליח לסיים ויכוח של שעות בהחלטה מוסכמת. הוא לא היה אדמינסטור, אבל גישתו המוסרית הגבוהה לכל דבר, כגדול כקטן, העלתה את חבר המורים והוסיפה להם כוח לשאת את כל הסבל הקשה במלחמת הקיום של המוסד, שגורלו היה רחוק מגורל הגימנסיה התל אביבית.
 
שילר לא הסתגר בתוך כתלי הגימנסיה, אם כי במילוי תפקידיו כמורה וכמנהל, הקפיד על קוצו של יוד. הוא פעל גם כמורה לחבריו המורים, כעסקן והוגה דעות בתנועת העבודה בפלג הפועל הצעיר וכעסקן ומורה של הציבור בארץ. אחרי שנות השיתוק בחול, חידש בארץ את נעוריו וחזר לרעננותו והגביר את פוריותו, גם כסופר וגם כמורה וכעסקן ציבורי, אך לא חדל גם מלצלול לנבכי המחשבה האנושית המעולה.
 
רגילים לחשוב את שילר כמי שהיה מנותק מחיי העולם הזה. נכון הדבר שהוא לא מצא לו את מסגרת החיים הנכונה עפי המנהגים שהיו מקובלים בסדר החברה של זמנו, אבל הוא לא פרש מהחיים ולא התבדל מהם. הוא היה שש אלי קרב והופיע בשער כלוחם אמיץ וכבעל דעה משלו - ולא תמיד היתה זו גם דעת הציבור - בכל הזמנות של מלחמת דעות בעולם הציוני. הוא אהב את היופי ואת האומנות והמוזיקה בכללה. במלחמת הדעות היתה השפעתו רבה גם על אנשים שונים ממנו באופיים. ידיד מעריץ ונערץ כזה היה לו גרשון ציפר, בעל מרץ, כשרון מעשה ומארגן המעמד הבינוני בגליציה, אשר לכבודו של שילר אסף סכום ניכר בקרן לבניין הגימנסיה בירושלים. 
כמורה לנוער, היה שילר לבר סמכא. הוא פעל עליו בכל כוח אישיותו ובידיעותיו המרובות במדע ובחכמת ישראל שבהן העשיר את תלמידיו. מתלמידיו המרובים שרדו אך מעטים וכאחד מהם שנהנה מזיוו, קלט מרוחו בדרך החיים, הושפע משכלו העמוק ושאב כוח ממוסריותו הנעלה, הנני שומר בליבי מאז ומקדם את דמות המורה, הצדיק, הרבי והמאיר.

shiller abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות