Rapoo- It solutions & Corporate template

08-9372824

צור קשר

mazkirut@shiller.co.il

שלח דוא"ל

 

מתוך הספר : במעגלי הגות והגשמה
קבוצת שילר- גן שלמה
על סף מחצית היובל לעליית הקבוצה על הקרקע
אכן, עם כניסתנו להתיישבות האלף התחיל פרק חדש ומכריע בבניין המשק של קבוצת שילר ובהתפתחותו. בעיות התיישבותנו לא נפתרו אמנם פתרון גמור, אבל בתוך פרק זמן של שמונת השנים תרצב - תש חלה ההתרקמות המשקית והחברתית של ישובנו ועוצבה דמותו .
במשך השנים ההן הרחבנו את הפרדס עד ל- 120 ד`, הורחב ענף הלול, הוקם בניין הרפת הראשון, נבנה בית-האריזה ונעשו הסידורים המתאימים להובלת הפרי אליו. בתוך התקופה הזאת התחיל הפרדס לתת את יבולו, שראשיתו 300 תיבות פרי למשלוח וסופו יותר מ- 14,000 תיבות פרי למשלוח. הוקמו בתי מגורים ושרותים, המטבח וחדר האוכל וכו`. עם בניין הבתים נעשו גם שיפורים, ניטעו עצי-נוי ופינות פרחים ודשא. היו אלו שנות התבססות ראשונה, אם כי עדיין היו מלוות קשיים ולבטים למיניהם. כן נפרצו גבולות השיכון מכפי שנקבעו מראש (על שטח של שלושים ד`). בשנים ההן חלה גם ראשית גידול האוכלוסיה במקום, בממדים אחרים מכפי שהיינו רגילים בהם עד כניסתנו להתישבות האלף. קלטנו בתורת מילואים עליה מאורגנת מגורדוניה. וגם מהעליה, שהתחילה לבוא מגרמניה משנת 1933 ואילך, הצטרפו אלינו כמה וכמה חברים. בתרצו קלטנו את הקבוצה הראשונה מעליית הנוער. בראשית התקופה הזאת הגיעו ילדינו הראשונים לגיל של בית-ספר ובהמשכה פתרנו את בעיית חינוכם. אז התחיל פרדסנו להניב את פריו בכמויות גדולות יותר והשכלנו להקים קבוצת אריזה עצמית, וכן להכניס שיכלולים בתנאי העבודה הזאת. במשך השנים הללו גדל גם שטח הקרקע, שעמד לרשות המשק, מ- 352 ד` עד ל- 617 ד`, וזה הניח אפשרות להגדיל את שטחי המספוא בשביל הרפת וכו . .
כדי ליתן מושג על ההתפתחות, שחלה בארבע השנים הראשונות של התקופה הזאת, ראוי להביא כמה מספרים מתוך המאזן לשנת תרצו :
א ק ט י ב





5,911 לאי

בניינים (דירות, חדר אוכל, בתי ילדים ובניני משק)


2,333 לאי

רשת ההשקאה


2,366 לאי

מטעים


2,322 לאי

אינוונטר חי ( 46 פרות ובהמות עבודה)


22,249 לאי

סהכ אקטיב לשנת תרצו

בין סעיפי הפסיב מופיע בשנה זו בפעם הראשונה סך 5,378 לאי, שקבלנו בתורת הלוואה מאת הסוכנות היהודית לשם קליטת הנוער וקבלת חברים מגרמניה .
 ה כ נ ס ו ת  ב ר ו ט ו   ב א ו ת ה  ש נ ה   ה י ו (בסעיפי ההכנסה העיקריים):





390     לאי

מספוא


566     לאי

ירקות


852     לאי

פרדס ( 3951 תיבה)


1,576 לאי

רפת ( 94392 ל` חלב)


616     לאי

לול


1,299 לאי

עבודת עץ
וכעבור ארבע שנים, בשנת תש, השנה הראשונה למלחמת העולם השנייה, כשעוד הצלחנו לשווק חלק ניכר מיבול הפרדס, הגיעה ההכנסה הנקיה לסך 10,603 לאי, כדלקמן:





2,400   לאי

הפרדס ( 10,000 תיבה)


2,351 לאי

הרפת


746     לאי

מספוא


914     לאי

לול


506     לאי

ירקות


416     לאי

בננות


2,173 לאי

עבודת חוץ


 

יום העבודה עלה 226 מיל
הכנסה נטו לעובד לשנה היתה 36,527 לאי.
הוצאות הכלכלה יחד עם הילדים והוצאות כלליות היו 35,405 לאי לעובד.
מן המספרים האלה אפשר ללמוד, כי הרווחנו כדי קיומנו, אך לא כדי סילוק החובות. כן אנו למדים את הפרטים הבאים :
 א) אחרי יב שנים של התנחלות עדיין תפסה ההכנסה מעבודת חוץ מקום חשוב בתקציב פרנסתנו.
ב) בגלל תנאי ההתיישבות המיוחדים במינם, שנפלו בגורלנו עם צימצום שטחי הקרקע שעמדו לרשותנו, היינו נאלצים לשלם ריבית וריבית דריבית באלפי לירות על ההלוואות שנזקקנו להן. מצב זה תבע מאת הקבוצה התאמצות על-אנושית, כי היה הכרח לדאוג לא בלבד להארכת ההלוואות הקיימות אלא גם לחפש אחרי מקורות אשראי חדשים לרגל ההתפתחות הדינאמית של המשק .
כך נכנסנו, בתקופה של מלחמת-העולם השנייה, למצב משקי קשה למדי. משלוח הפרי, ששימש סעיף חשוב ועיקרי בהכנסותינו, נפסק לגמרי בשנה השנייה למלחמה. ההכנסה מהפרדס ירדה לפתע מ- 2,400 לאי ל- 526 לאי. ואנו המשכנו בינתיים לעבד את הפרדס כמעט כבימים כתיקונם, דבר שהצריך השקעה של הרבה ימי עבודה. החלטתנו היתה נחושה שלא להזניח את הפרדס גם מבחינת הספקת מים וחמרים (זבול וכו`). גם מצד זה החמיר מצבנו המשקי והכלכלי. ובמשקנו הן לא היו גדולי- מונופולין (פלחה וכו`). התחלנו איפוא מחפשים דרכים להרחבת יתר הענפים, וכן לחידוש ענפים, כגון בננות, ולהגדלתם. מחמת המצב החמור בפרדסנות, פחתו גם האפשרויות של עבודות-חוץ, ותחת זאת היו טובי חברינו עסוקים במפעל ההגנה, שה ו קם אצלנו בשנת תש. בתוך בית-חרושת שהיה חבוי בין עצי האקליפטוסים העבותים אשר בעבר הצפוני-מערבי של משקנו ייצרנו כלי-הגנה למיניהם .
כדי לנצל את פרי ההדר שלנו שיכניס מה שיכניס וכדי שלא נצטרך לקבור את רוב הפרי, הקמנו בתקופה זו בית חרושת קטן למיצים, שתבע הרבה ידים עובדות בעונת התנובה .
בינתיים התחילו הגיוסים לצבא ורבים מחברינו התנדבו. ובימים ההם עוד לא ניתן אף להעלות על הדעת את האפשרות לקבל עובדים שכירים. הגענו איפוא למצב, שהמפעל למען ההגנה גרם לנו קשיים כלכליים, נוסף על הסכנות לבטחוננו שעמדנו בפניהן יום יום ושעה שעה .
בתקופה זו נזקקנו שוב לאשראי, כדי לשמור על מקורות הקיום וגם כדי לגוונם יותר. ברם, בשנים האלה גם גדלו ההכנסות וחלו בהן שינויים כדלהלן :






31,061 לאי

בשנת 1941 הסכום הכללי (אקטיבה ופסיבה) היה


37,577 לאי

בשנת 1942 הסכום הכללי (אקטיבה ופסיבה) היה


52,736 לאי

בשנת 1943 הסכום הכללי (אקטיבה ופסיבה) היה


67,564 לאי

בשנת 1944 הסכום הכללי (אקטיבה ופסיבה) היה





82,538 לאי

בשנת 1945 הסכום הכללי (אקטיבה ופסיבה) היה


91,701 לאי

בשנת 1946 הסכום הכללי (אקטיבה ופסיבה) היה


114,080 לאי

בשנת 1947 הסכום הכללי (אקטיבה ופסיבה) היה
בהתאם למספרים הנל, עלו גם ההכנסות ברוטו בענפי המשק:





10,949 לאי

בשנת 1941


19,873 לאי

בשנת 1942


40,062 לאי

בשנת 1943


52,647 לאי

בשנת 1944


50,699 לאי

בשנת 1945


56,352 לאי

בשנת 1946


65,125 לאי

בשנת 1947
המספרים הנל מקיפים תקופה של שבע שנים, שהיתה, מבחינת התפתחות משקנו, תקופה אחת. אמנם היתה עליה גדולה בהכנסות, אבל היו אלה שנות התיקרות של מצרכים עיקריים בעוד שלנו שוב לא היו פירות מונופולין. הרי שלמרות הפעילות המשקית הרבה עדיין היה מצבנו המשקי  כלכלי קשה למדי .
מאידך, תנאי המלחמה נתנו הזדמנות לפתח כמה ענפים נוסף על בית החרושת למיצים וגידול הלול והבננות, קנינו מכוניות ועל ידי כך נוסף במשקנו ענף תחבורה .
על גידול הענפים הבאים ניתן לעמוד מתוך הטבלה הבאה:
הכנסה ברוטו מענפי ם





1947

1946

1945

1944

1943

1942

1941

 


4,401

4,720

5,016

4,369

2,707

1,579

993

שדות
מזרע ומספוא


5,288

3,795

3,382

3,266

3,397

1,703

761

ירקות


7,127

4,108

3,743

4,116

2,619

2,101

562

פרדס


6,023

5,695

5,034

5,318

3,552

1,346

916

בננות


8,236

9,882

10,639

9,865

6,727

4,713

3,070

רפת


9,993

9,441

8,019

7,469

4,853

3,542

1.370

לול


3,231

5,761

2,691

4,016

2,848

3,091

3,014

עבודת חוץ


11,165

10,105

10,919

10,259

12,370

 

 

בית חרושת


3,949

 

 

 

 

 

 

תחבורה כך הגענו בהתפתחות המשק עד לפרוץ מלחמת השחרור.
כשוך סערת המלחמה הזאת, נכנסנו לתקופה חדשה, רבת אפשרויות וסיכויים. לאור המצב החדש הזה צפה ועלתה ביתר חומרה הבעיה של הגדלת הקבוצה עד כדי היות נושא לכלכלה בריאה ולחיים חברתיים הנושאים את עצמם. ואמנם התרחבות שטחי הקרקע - מזה וכניסתנו לביסוס התקציבי - מזה, פתחו לפנינו אופקים רחבים.
משנת 1948 , שהיא שנת יסוד המדינה, עד 1950 הגיע המשק להתפתחות רחבת  מ י דות בהשוואה לתקופה שמלפני קום המדינה, וזה הודות לשני גורמים .
1 ) קביעת תקציב התיישבותי (ביסוס) מטעם מחלקת- ההתיישבות של הסוכנות היהודית
2 ) קבלת שטח קרקע נוסף ובמידה שהתאימה למגמת הקבוצה.
מחלקת ההתיישבות קבעה, כי מהתקציב לביסוס המשקים החקלאיים, שעדיין לא קיבלו תקציב מלא, עלינו לקבל סך 62,000 לי ובמאזן של שנת 1950 כבר מופיע סך - 49,963 לי על חשבון התקציב הזה. את התקציב קיבלנו בחמרים לבניין, מכונות חקלאיות, צנורות השקאה, טרקטורים וכיוצא באלה, אשר איפשרו לנו להרחיב את רשת ההשקאה ולפתח את ענף הפלחה בקבוצתנו .
 

shiller abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות