דפי הנצחה

קבוצה: בעשור הראשון

שנת עלייה: 1926

 

נולד ברוסיה והתייתם מהוריו שגוועו ברעב הגדול באוקראינה ב- 1919.

בגלל פעילותו ב"החלוץ" נאסר, ואחרי כשנה בכלא הוחלף מאסרו בפקודת גירוש.

ב- 1926 עלה כסה לארץ, והצטרף ל"הפועל הצעיר". בשנותיו הראשונות בארץ נמנה עם חבורת הדרום ועבד בפרדסו של משה סמילנסקי ברחובות.

ברחובות גם החל את פעילותו בהסתדרות.

היה ממקימי כפר ביל"ו, ואף התגורר בו בין השנים 1933-1936, אחר כך השתקע בקבוצת שילר.

לאחר הקמת מפא"י ב- 1930, התחיל את הקריירה הציבורית שלו כמזכיר מועצת פועלי רחובות ומשם נקרא בסוף שנות השלושים למזכירות מפא"י.

כסה היה מקורב לחיים ארלוזורוב, ואף קרא לבתו הבכורה שנולדה שבוע אחרי הרצחו של ארלוזורוב על שמו, א ר ל ו ז ו ר ה.

שלוש פעמים שימש כמזכיר מפא"י, בשלושתן חלק את התפקיד עם נבחר נוסף.

ב- 1938 היה מזכיר מפא"י יחד עם ברוך אזניה. ב- 1939-1940 שימש בתפקיד יחד עם יחיאל דובדבני, ובשנים 1953- 1956 חזר להיות מזכיר יחד עם רפאל בש.

יונה כסה היה חבר כנסת בחמש הכנסות הראשונות ושימש כחבר בועדת חוץ וביטחון, בפרשת לבון נאבק לצידו ובעטיו אף פרש ממפא"י.

בשנים 1963- 1964 ישב בכנסת כסיעת יחיד.

לאחר פיוסם של אנשי "מן היסוד" עם אשכול חזר למפלגת העבודה.

הוא מילא שליחויות רבות בחו"ל מטעם ההסתדרות והמפלגה, ובשנים שלאחר פרישתו מהכנסת הירבה לפרסם מאמרים שבהם הביע גם את דעותיו היוניות.

 

באסון מעגן ב- 1956 נהרגה אשתו ציפורה ואחרי שנים מספר נשא לו אישה שניה, את כרמלה.

הניח אישה, בת ארלוזורה, ובן צבי.

 

 

קישורים אישיים:

באתר הכנסת