דפי הנצחה

שנת עלייה: 1949

בשילר משנת: 1950

 

נולדה ב- 20.03.1920 להוריה יוסף ורבקה בבולגריה.

בלה הגיעה ארצה בשנת 1949 עם העליה הגדולה שהגיעה מבולגריה, ושהתה תקופה ביפו.

היא הגיעה לקבוצת שילר במרץ 1950 עם בתה פנינה, ולאחר שנת קליטה מוצלחת, התקבלה לחברות ב- 1951.

היא היתה בחורה נאה, זקופת קומה ונעימת הליכות, אשר ידעה להשתלב בחיי הקבוצה, תוך שהיא חצי אדישה למתרחש, לא לגמרי מתעניינת בחיי החברה התוססים.

לאחר זמן מה בקבוצה פגשה בלה את בחיר ליבה, החבר חיים טל, והם הקימו תא משפחתי משותף. כל חייהם חיו באושר ובהבנה, והיו ביניהם יחסים של דאגה וחברות.

 

מתוך דבריה של בלה לאחר מותו של חיים:

"...חיים ואני היינו זוג שהמיוחד שבו הוא בואנו משתי תרבויות שונות, משתי צורות חיים נבדלות...נוצרה בינינו עם השנים חיבה גדולה מאד...וקשר עמוק שאני מרגישה בו עוד יותר חזק עם חסרונו.

באתי לקבוצה בשנת 1949...עם ילדה והייתי צעירה מאד.

בליל הסדר הראשון שלי בקבוצה... מרחוק ראיתי את ציפורה כסה ז"ל ורחל אונגר מסתכלות עלי, מדברות וצוחקות. הן מיהרו לעשות הכרה בין חיים - רווק מושבע עד אז לביני, עולה חדשה מבולגריה, צעירה ממנו ב- 15 שנה. מאז הוא לא עזב אותי."

בלה עבדה רוב שנותיה במטבח. עבודתה נעשתה תמיד בשקט ובמסירות לשביעות רצונם של חברי המשק שנהנו ממטעמי המטבח הבלקני שהוכנו על ידיה.

לאחר מותו של חיים, לא התאוששה בלה, ומצבה החל מתדרדר.

נראה היה שהיא איבדה את טעם החיים ללא חיים שלה.

בלה דחתה את ניסיונות העזרה והתמיכה בה, וב - 09.07.1998 נפטרה כשהיא בת 78.

 

ט"ו בתמוז תשנ"ח