|
|||||
קבוצה: בעשור הראשון שנת עלייה: 1934 נולדה בצו`רטקוב, להורים הרש ורחל האוזנר, בבית מסורתי מאד בעיקר בהשפעת הסבא מצד אבא. בבית הקפידו על שמירת שבת, ועל כל החגים. החל מגיל 4 למדה קלרה בחדר ובגיל 6 עברה לביה"ס עממי, בסיומו, לבי"ס מקצועי אוקראיני פרטי, שם למדה תפירה וציור אופנה. תחת שלטון פטלורה, פרחה האנטישמיות בבית הספר וברחוב. נערכו פוגרומים ביהודים, הסבא הסתתר במרתף מפחד הפורעים. מסיבה זו עזבה קלרה את בית הספר ובאותה עת בגיל 15הצטרפה לגורדוניה. לחלוצים בעיירה יצא שם רע. ההתנהגות של פלוגת ההכשרה לא היתה לטעם ההורים. האם התנגדה מאד, וקלרה השתתפה בפעילות הענפה בהחבא. 50 בני נוער התכנסו בקן ונערכו בו שיחות על ציונות וארץ ישראל. קלרה יצאה להכשרה וכעבור שנה כשחזרה הביתה, האם שמחה לקראת עלייתה לארץ כיון שהיו בעיירה כמה נישואי תערובת. עדיף על כן בארץ ישראל. קלרה השתתפה במימון הסרטיפיקט שלה, וכנהוג, "חיברו לה בעל" על אותו סרטיפיקט. בתאריך 25.12.1934 עלתה על האניה ובתחילת ינואר הגיעה לקבוצה יחד עם יטקה (שי) וזושקה (נעמי רובינזון.) בתקופה הראשונה עבדה קלרה במטבח ובמחסן הבגדים. אחר כך בעבודת-חוץ בפרדסים, ביפאורה, במאפיה בבית, בקבוצת האריזה היתה עוטפת, וכ 10 שנים עבדה במחסן בגדים. בצריף אחד גרו קלרה, דניאל ואברהם קמל. בפברואר 1939 נישאו קלרה ואברהם קמל. ב- 1959 קלרה חלתה ועברה שורה של ניתוחים. בתוך כך ב 1962 נחת עליה אסון, נפטר בעלה, אברהם קמל, קלרה נשארה עם שני הבנים הצעירים רמי ומשל`ה ובתהּ גאולה. קלרה זכתה להנות הנאה רבה מהנכדים והמשפחה שטיפחה . בשנותיה האחרונות טופלה קלרה בבית סיעוד ובשנת 1994 נפטרה. יהי זכרה ברוך כ"ד בטבת תשנ"ה קלרה האוזנר שמואל קרמיש וקלרה קמל - בין הסירים, מטבח בקבוצה עם הבן משל'ה והבת גאולה עם הבת גאולה קלוגמן - בבית המלאכה 1985 עם הנכדה טל קורן
|
הוסף |
|
|
|
|
|