דפי הנצחה

אתכם כל פינה מזכירה,

כל תמונה, כל שדה שנחרש וכל עץ מזכירים....

ואנו זוכרים.

דף הנצחה לקליינר זעירי יהודית ז"ל
(01/01/1920 - 01/09/1999) ( - )

קבוצה: נוער א` 1936-1937

שנת עלייה: 1936

כותבת בתה טלי:

יהודית (טרודה) מאייר נולדה בקלן- גרמניה.

הגיעה לשילר עם קבוצת עלית הנוער השניה ב- 1936. הנרייטה סולד קיבלה את פניהם. הקבוצה הגיעה מגרמניה אחרי תקופת הכשרה שם. בקבוצה שלה היתה גם בת דודתה רחל גולן.

עבדה בהתחלה בלול ואחרי שלמדה קצת עברית עבדה בגן הילדים כעוזרת גננת. (שלחתי לזורה כסה מחברת יומן של שלמה בו מתעדת אמא את ימיה בגן גם לתרגול העברית וגם "היסטוריה".)

משה ויהודית נישאו בערב ראש השנה 1938 ברחובות.

אמא יצאה על חשבון הוריה שגרו בגבעתיים ללמוד בסמינר הקיבוצים - גננת, והיתה גננת בקבוצה.

בפסח 1942 נולדה אחותי ניצה. מספר חודשים לאחר מכן התגייס אבא לבריגדה לפלוגת סולל בונה ויצא לצפון אפריקה.

סיום המלחמה היתה בשבילו התחלה של מפעל חיים. הוא אסף ילדים במילנו שהגיעו עם שארית הפליטה והקים להם מסגרת חינוכית, בתחילה במילנו ומאוחר יותר קיבלו בית אצולה בהרים "בית סלבינו". הבית הפך למעון בדרך לארץ ל-כ 800 ילדים יתומים, וכאלה שמצאו אחר כך את הוריהם. הילדים שהו בבית לתקופת הכנה לארץ ועלו חלקם ליגלית, חלקם לא, ונעצרו בקפריסין.

אמא הצטרפה לאבא באיטליה ב- 1946. אחי אבנר נולד בדצמבר 1947 במילנו. המשפחה חזרה לארץ אחרי קום המדינה, לשילר.

אבא לא מצא לו מקום עבודה בקבוצה והמשפחה החליטה לעבור ל"הדסים", מוסד של ויצו שהוקם לקליטת ילדי עלית הנוער. אני - טלי זעירי נולדתי בשילר באוגוסט 1949, חודש לפני עזיבתנו, לכן גם לא הוכנסתי לבית הילדים כלל.

המשפחה חייתה 10 שנים בהדסים ואח"כ עברנו לגבעתיים.

אמא היתה גננת בהדסים. היתה זמן מה גננת בגבעתיים ואז עברה לחינוך המיוחד. הקימה וניהלה עד צאתה לפנסיה בית ספר לילדים עם פיגור קשה - "קדם". למדה לאורך השנים, לימדה באוניברסיטה בהשתלמויות של עובדי חינוך מיוחד.

קיבלה מהנשיא אות הוקרה על פועלה.

קיבלה לימים אות יקירת גבעתיים, 1998.

נפטרה בתשרי 1999 והיא בת 79 וקצת.

יהי זכרה ברוך