|
|||||
קבוצה: בעשור הראשון שנת עלייה: 1933 דוד קלינגהופר נולד בעיירה שצ`זק על יד לבוב שבגליציה, פולין להוריו יוסף וחיה. אחותו הבכורה בתיה, עלתה לארץ עם ההורים ערב מלחמת העולם השניה ועבדה כרופאת שיניים גם בקבוצה, כאן נפטרה. אחיו אריה נשאר בלבוב, הוא ומשפחתו נספו בשואה. דוד עלה לארץ בשנת 1933 , הגיע לקבוצת שילר בגיל מבוגר יחסית בן 31 כעולה בודד. דוד לא עבר "הכשרה" בחו"ל, לא הורגל בעבודה פיזית, חבלי הקליטה לא היו קלים עבורו. תחילה עבד בפרדס בפתיחת גומות והשקייה בתלמים עם טוריה. בעונת האריזה עבר לעבוד בסבלות בבית האריזה, אחרי כן לרפת במטרה ללמוד את המקצוע. תוך זמן קצר הוטל עליו תפקיד הגזברות ומאז, במשך שנים רבות פעל ללא לאות לביסוס מצבה הכלכלי של הקבוצה. לאורך כל חייו בולטת יותר מכל התכונה של דאגה ומסירות לזולת. נכונות להשקיע כל מאמץ לטובת העניין הכללי מבלי להתחשב בעצמו. כך היה כבר בראשית צעדיו כפקיד בנק בוינה לאחר גמר לימודיו בבית ספר למסחר וכך היה בכל שנותיו בקבוצה. דוד התחנך על ברכי הציונות הסוציאליסטית והיה חבר בתנועות נוער ציוניות, על כן היה זה טבעי שיצטרף לקיבוץ עם עלייתו ארצה. כאן מצא את בת זוגתו רוזה ויחד הקימו משפחה ענפה. ילדיהם מיקי, יוסי, מוקי-מרים ובתיה אף הם בנו משפחות במקום וביחד עם הנינים הרי הם "שבט עופר" שרשי ונושא בעול בכל תחומי המשק. בשנות הארבעים גוייס דוד לגזברות "מועצת פועלי רחובות". כגזבר מועצת הפועלים היה מעורב בכל תחומי הפעילות גם במוסדות התרבות. עסק בבוררויות בין איגוד מקצועי למעסיקים. אחרי כן הצטרף למפעל המיצים ומאוחר יותר להנהלת משקי הדרום. את עיקר יעודו ראה בעזרה למשקים החדשים שהוקמו בדרום ובנגב. כאשר כבר היה בגיל פנסיה, אחרי שגמר קדנציה אחרונה בגזברות, התעקש לעבור לעבודה בשילטקס. שוב מתחילה תקופה חדשה של עבודה ללא לאות ומסירות בהנהלת החשבונות במפעל. כל שנותיו היה דוד נאמן לדרך החיים בקבוצה ובה ראה את הגשמת האידאלים בהם האמין. היה קנאי לעקרונות הקבוצה ונלחם עליהם בלהט ובעקשנות. פרקי חייו הינם מסכת רצופה של פעילות והזדהות עם הקבוצה. כל תפקיד מילא באופן הטוב ביותר, בשקידה, באחריות כשהוא מהווה דוגמה אישית ותמיד זכה לאמון מלא. דוד היה מבוני המשק ומניחי היסודות להקמת בית הקבוצה. החלטות כלכליות לא הוכרעו בלעדיו. בתפקידיו בגזברות הקבוצה, מרכז המשק, מנהל חשבונות מרכז וחבר במזכירות ובוועדות שונות, תמיד במסירות למופת בחריצות, ועם שיקול דעת נכון. היה בדוד שילוב מיוחד של קנאות, יחד עם הגיון כלכלי וחברתי. במשך 82 שנותיו מהן כ 50 שנה בקבוצה היה דוד מופת בעשיה, בצניעות, דאג לנווט את היצירה המשקית בזהירות ובביטחון. יהי זכרו ברוך א` אב תשמ"ד קישורים אישיים: על הצורך והדחיפות ברכישת קרקע נוספת בן יצחק וולקשטיין, דוד קלינגהופר-עפר, {}, שלמה גוטסמן-גולן, הנס דנקוורט
משה רובפוגל-אוריאל, יחזקאל באום-אילן אדי גטריידה, דוד עפר, ענת עפר, בתיה עפר-וישניצר - 1974 דוד ורוזה עפר, ענת וגד עפר, אנולה מאיר, בתיה עפר-וישניצר, מוקי ואריה מאיר. עפר ורובקה מאיר, רוני וניר מאיר 1964 |
הוסף |
|
|
|
|
|