דבר התעשיה לחקלאות ב"ערב חקלאות" - 1985
כתבו: זאבי גורן וחנן גטרידה
חקלאים יקרים!
נחתנו כאן מסין ומארה"ב גם כן
לשמוח ולברך אתכם הערב ביום חגכם.
בלבנו ברכות, איחולים למכביר
אך יש לנו בכל זאת גם מה להעיר.
כי אם נבדוק לעומק ונרד לפרטים
אז על מה השמחה? ועל מה חוגגים?
כולכם במטרה השקעתם ללא גבול
אך איפה התמורה - והיכן היבול?
לא כל הבְּרוֹך באחריותכם
ולא כל המצב באשמתכם,
מה שלא חיסל כוח עליון -
הרסה הממשלה בכשרון.
אך מכם רבותיי אפשר כבר לדרוש
להכיר בעובדות ולתפוס את הראש.
כי אם זה המצב וזו המעשייה,
אז בואו אלינו - לתגבר ת'תעשייה.
לא קרקע רוצים אנו מכם ולא מים,
את אלה השאירו לכם בינתיים,
גם מתנדבות לא כדאי להביא -
במפעל יש לשמור על ריכוז מרבי.
מה שדורשים אנו באופן הכי ברור -
זה תוספת חברים להגברת הייצור.
לא שיש לנו דבר נגד חקלאות וענפים,
מעריכים אנו כל מאמץ שאתם משקיעים
עבודת אדמה זה משהו, וחקלאי זה כבוד להיות
אבל תבינו חברה - צריך גם ממשהו לחיות.
כי בסוף כל ה"ברן" נשאלת השאלה
מה נשאר שם למטה בשורה התחתונה.
האם לא זו השעה הנכונה לעצור ולהרהר,
לשנות יחסי כוחות ולתפוס כיוון אחר,
אולי זה הזמן לרדת מהעצים
ובתעשייה להשקיע את מלוא המאמצים.
כי התעשייה היא חובקת עולם,
כי הייצוא הוא חזון של כולם.
אז מה בעצם רצינו?!
בואו אלינו ותבינו.