בשנים 1953 - 1980 התחנכו בשילר כ- 9 חברות נוער.
עם קום המדינה, הסתיים הפרק של מפעל עליית הנוער אשר קלט את הילדים ניצולי השואה.
ראשית שנות ה- 50, העליות הגדולות, המעברות, בבת אחת נוצרו שכבות מצוקה, של משפחות מרובות ילדים. הסוכנות היהודית, כהמשך של מפעל עליית הנוער, השקיעה עכשיו את המשאבים, הנסיון, והמנגנון שכבר היה קיים, בילדים מהמעברות. הם הופנו לקיבוצים למסגרות שנקראו חברת נוער או הכשרה צעירה.
בשנות ה- 60 כבר לא היו מעברות אבל העוני והעזובה נשארו. הרבה משפחות לא יכלו להעניק לילדיהם בית חם, ילדים שוטטו מחוץ לכל מסגרת. חברות הנוער בהרבה מאד קיבוצים נתנו פתרון מתאים גם לנוער שוליים.
בחלק מהקיבוצים לא הפרידו את חברת הנוער מילדי המשק, יחד הם למדו ועבדו התגייסו לצה"ל , חזרו ונקלטו בקיבוץ.
בקיבוצים אחרים, המסגרת היתה נפרדת לחלוטין.
הנוער בא משכבות מצוקה בגיל 14 בערך עם השכלה מינימלית, והתחנך בקיבוץ עד לגיוס.
כאלה היו חברות הנוער בשילר. תמיד טיפלו בהם מדריך ומטפלת מהקיבוץ, אימצו אותם במשפחות . לא כולם הסתדרו במסגרת החדשה, היו נערים בעייתיים מאד והם ונאלצו לעזוב.
לא פעם, בתקשורת אנחנו שומעים אותם מספרים על הפרק היפה בחייהם, החיים בקיבוץ.
משנות ה- 80 ואילך, הסוכנות היהודית, יוצרת מסגרות אחרות, שונות בהתאם לצרכים ולמציאות המשתנה במדינה.
מכל מקום, קבוצת שילר רשמה בתולדותיה עוד פרק מפואר.
קבוצה זו מנתה כעשרים חברים. ההכשרה פוזרה לאחר כחצי שנה, עקב קשיים בהחזקתה ועקב עזיבתו של רובי את תפקיד ההדרכה ואי מציאת צוות הדרכה אחר.
יהושע אבדוש משה אברהמוב יוסף אגאבאבהא נחמה אודיניץ רפאל איש אלברט אמזלג דוד בוזגלו מזל ביבר זאיס בן חמו יעקב בן הרצל פריד ברצאו שלמה גבאי רחמים גרציאני יוסף דהון אורה דוברוכובסקי מכלוף דזבילי צפורה הולצמן אילנה הלפגוט ארמנד הריש עלי ויקנין ראובן חביב ניסים חזו מדליין חזן | רחמים חזן יחזקאל חי ברוכיה חיימוביץ רפאל חלפון יוסף חרי אהרון כהן אפרים כהן דוד כהן יוליט כהן מאיר כהן שושנה כהן רחמים כליף צבי מאיר יחיא מגורש דוד חיים מזרחי דני מזרחי יחזקאל מזרחי משה מזרחי מלכה מיימון עובדיה מנצור מרדכי נחמני מכלוף סבג משה סביליה | טובה סולומון שבתאי סיוג אברהם עבדיאהרון פינקלשטיין מוריס פיתמן סעדיה פנחס מונואר אורה פרשווק אליהו ציליג אסתר ציליק יוסף צשורון שמואל קיריאתט אדוארד רביע דניאל ריאהי שושנה רקנפו עזרא שאול שרה שוורץ יונתן שושנר ברקו שטרומינגר שלמה שיטאת משה שמעון נגר שמעוני סעיד שרעבי ניסים ששון |
כדי להבין את מכלול הבעיות הקשורות עם קליטתה של ההכשרה הצעירה, יש קודם כל לדעת כי החומר האנושי הבא אלינו כעת במסגרת זו, הוא שונה לגמרי מזה שהיינו רגילים לקבל במסגרת עלית הנוער.
הנוער המגיע כעת אלינו זקוק לטפול וסעד גם מבחינה סוציאלית וגם מבחינה חינוכית. מבחינה סוציאלית, מפני שהנוער הזה בא מסביבה מוזנחת ונכשלת, הנשענת בעיקר על סעד המדינה (עזרה סוציאלית וכו`) ועליית הנוער. ומבחינה חינוכית - מפני שכתוצאה מהרקע והסביבה המיוחדים להנ"ל, אין הנוער הזה מוצא בנקל את מקומו בסביבתו החדשה. הוא גם מפגר בהתפתחותו הרוחנית. ילדותם ונעוריהם של הצעירים הבאים אלינו להכשרה, לא עברו בתנאים מתאימים ונוחים ועל כן גם עתידה אינו מובטח באותה המידה.
מטרת ריכוז ההכשרה הצעירה במשקים היא: להחזיר את הנערים והנערות הללו לתנאי חיים נורמליים היאים והמתאימים לגילם. לשם השגת מטרה זו משתדלים להכניס את בני הנוער הזה למשטר של לימודים מסודר, של ההסתגלות לעבודה ולערכיה החיוביים ויצירת הווי חברותי על כל סממניו. על ידי הדרכה מתאימה להפכם לאזרחים בריאים בגופם ובנפשם, נאמנים ואחראיים לגורל המדינה. להצלחת תהליך חינוכי זה נודעת חשיבות מרובה לסבלנותם והבנתם של החברים במגעם היום יומי עם הנוער בשעת העבודה ולאחריה.
צריך להיות גם ברור, כי בגלל הקשיים שמנינו לעיל, מן ההכרח שיהיה אחוז מסוים שאינו מצליח להיקלט במסגרת החדשה, ובמקרים מסוימים אחוז זה גם גבוה למדי, אבל יש להדגיש שוב ושוב, כי אופן הקליטה ובעיותיו של הנוער הזה שונה תכלית שינוי מאלה שבעבר. אם בעבר הייתה ההכשרה מורכבת מקבוצות צעירים, לרוב מארץ אחת וממוצא ומעמד אחד, אשר הגיעו למשק כקבוצה מלוכדת על מנת לשהות בו זמן מסוים, כאשר פניהם להתיישבות, הרי כיום באים חברי ההכשרה כבודדים מכל קצווי העולם ובני שכבות שונות, לרוב מהירודות ביותר.
בהכשרה שלנו יש (בזמן כתיבת הרשימה) 22 חברים המייצגים 13 ארצות. לאחד חומר אנושי זה, השונה והמורכב וללכדו - זהו ללא ספק תפקיד המצריך מאמץ על אנושי: בהפיכתם וחינוכם לאנשים עצמיים, בפתחנו בפניהם עולם בו שולטים לא רק צורכיהם הפרטיים אלא גם אלה של המשק המנסה ליצור להם בית, כאשר הם יהפכו במרוצת הזמן לנושאים של רעיון התנועה הקבוצתית, אשר גם קליטת נוער הוא אחד מתפקידיה.
ענייני ההכשרה הצעירה - עלים 1955 לאחר שועדת הנוער החליטה שקליטת ההכשרה הצעירה נכשלה אצלנו, ולאחרי ניסיון של כחצי שנה לא יכולנו לרכז חברה שתוכל להתקיים במספר חברים המתקבל על הדעת, הביאה ועדת הנוער הצעה לפרק את ההכשרה הצעירה.
בהצעה זו תמך גם רובי, אמנם מנימוקים שונים - חוסר יכולת קליטה, חוסר לימודים ועוד (באשמת מי?).
התנהל דיון מעמיק וממצה. היו חברים שציינו את קליטת הנוער הזה בחיי החברה ובעבודה, ואת המאמצים הרבים שהשקענו והם יורדים לטמיון עם פירוק חברה, ואת חובתנו הלאומית והתנועתית בקליטת נוער. מצד שני טענו חברים, שאף כי הקבוצה נתנה לנוער הזה תנאים שלא נתנו לשום נוער עד כה - הדרכה ולימוד על ידי מורים אפילו מהחוץ, תנאי שיכון מרוכז ועוד, אין הניסיון מצדיק את המשך החזקת ההכשרה הצעירה, בפרט לאחר שרובי הודיע שלא ימשיך בהדרכה.
לבסוף הוחלט: למסור למזכירות וועדת הנוער לנסות לפתור את שאלת ההדרכה, ובאם תוך שבוע לא יסתמן פתרון - לפזר את החברה.
בישיבת המזכירות שהתקיימה ביום 11.05 הוחלט לאחר דיון לפזר את חברת ההכשרה הצעירה.
בישיבה השתתפו חברי ועדת הנוער.
מאחר שהתברר שלא נמצא הפתרון לשאלת ההדרכה, לא נשארה ברירה אחרת אלא להחליט על הפיזור.
נשלחה הודעה מתאימה לאיחוד וביום 13.05 ביקרו אצלנו מועדת הקליטה של האיחוד. לאחר הפגישה איתם סוכם שהחברה נשארת אצלנו למספר ימים עד להעברתם למקום אחר. אין האיחוד מתנגד להשארות בודדים אצלנו, אולם הוסבר לנו שלא יתכן שנשאיר אצלנו את כל המובחרים והיתר יעבור למשק אחר כחברת הכשרה צעירה.
