לחיות בקיבוץ - 1978

עלון מיוחד לרגל מבצע בית פתוח של ברית התנועה הקיבוצית

18.10.1978
 
הקיבוץ הוא צורת חיים שיתופית המייצרת וגם מספקת את צרכי חבריה במשותף.
קבוצת שילר נוסדה לפני 51 שנים על ידי אנשים צעירים שעם עלייתם ניתקו את עצמם ממשפחותיהם ומבתי הוריהם, ויצאו לשרת במשותף את מטרות הציונות: יישוב הארץ ומעבר לחיי עבודה יצרנית.
בו בזמן ביקשו להגשים רעיון אנושי עתיק של צדק, שיוויון חברתי ועזרה הדדית, ללא אפליה בין אדם לרעהו וללא ניצול האדם עי זולתו.
בתקופת בראשית, המשק השיתופי היה יכול לספק לחברים רק את המינימום הדרוש לקיום: קורת גג, (לעתים רק אוהל או צריף). מזון, (לפעמים רק שעועית או חצילים), ולא הרבה יותר מזה. בימים ההם הטילו רבים ספק ביכולתה של הקבוצה להצליח מבחינה כלכלית. טענו שאם אין האדם עובד ישירות לתועלת עצמו ומשפחתו, מתבטל התמריץ הטבעי ליוזמה ומאמץ. אבל המציאות הוכיחה שאין זה נכון. נתגלתה בנו היוזמה המשותפת שבכוחה הפכנו שממות למקומות ישוב משגשגים.
מאז אותה תקופה שבה חי דור חלוצים בתנאי מחסור עברו שנים לא מעטות של עמל מפרך, אך בסופו של דבר הגענו למשק מבוסס ולרמת חיים הוגנת.
עד היום אנו תובעים מחברינו, לא רק עבודה מסורה ואחריות, אלא גם נכונות להיענות לדרישות החברה, ולהתאים עצמם לכללים ולמסגרת אותה קבענו לעצמנו. לא כולם מסוגלים ומוכנים לכך, רבים עזבו אותנו (למרות זאת, מכל הניסיונות שנעשו ב- 100 השנים האחרונות במקומות שונים בעולם לממש צורת חיים המגשימה צדק חברתי, רק הקיבוץ החזיק מעמד לאורך 3 דורות והוא ממשיך להתרחב ולהוכיח את כוח החיים שבו).
הקבוצה החלה את דרכה כמשק חקלאי. מאחר ומים ואדמה בישראל אינם מצויים בשפע, יזמנו מפעל תעשייתי, בנוסף על המשק החקלאי.
כיום חיים בקיבוצים פחות מ- 4 אנשים מכל 100 אנשים באוכלוסיית ישראל, אבל הקיבוצים מייצרים יותר משליש מכל המוצרים החקלאיים בארץ. (ירקות, פירות, חלב, ביצים, כותנה ועוד). כמו כן מייצרים הקיבוצים כ- 7%  מכל הייצור התעשייתי של המדינה. גם ביצוא גדול בהרבה חלקם של הקיבוצים מחלקם באוכלוסייה.
לא כל המטרות שמייסדי הקיבוץ הציבו לעצמם התגשמו במלואן. למשל ההתפתחות הכלכלית הקשתה עליהם לקיים תמיד את עיקרון העבודה העצמית. אנו דוגלים בעבודה עצמית לא מפני שאנו מתנגדים לתת פרנסה לאחרים, אלא מפני שהעסקת עובדים שאינם חברים גוררת בסופו של דבר לניצול, והורסת בהדרגה את צורת החיים השיתופית. לכן אנו ממשיכים להיאבק על קיומו של עיקרון העבודה העצמית.
ההצלחה הכלכלית אפשרה לנו לשפר את רמת החיים. יחד עם זאת השתנתה גם הביקורת על הקיבוץ. כיום, כבר אין טוענים שהוא מוכרח להיכשל מפני שחסר בו התמריץ לאדם לעבוד לטובת עצמו בלבד, ולעומת זאת טוענים שחיי רווחה עומדים בסתירה למהותו של הקיבוץ. אך מעולם לא רצינו להיות כת של נזירים. אנו רואים את עצמינו זכאים ליהנות מפרי עבודתנו ככל אדם אחר.
רבים דורשים מן הקיבוץ יותר ממה שדורשים מכל קבוצה אחרת במדינה ואולי בצדק - כי הקיבוץ הציג לעצמו מטרות גבוהות ורחוקות יותר מאחרים. גם היום, הקיבוץ איננו יכול להיות נאמן לעצמו אם יסתפק בהישגיו הפנימיים. אנו רואים את עצמינו מעורבים בנעשה במדינה.
במסגרת יכולתינו אנו שואפים לחנך נוער בדרכי העבודה היוצרת. אנו קולטים קבוצות של נוער מאזורי מצוקה ומקדישים מאמצים רבים לחינוכן. אנחנו פועלים בישוב הסמוך עקיר כדי לעזור ולקדם אנשים ומשפחות הזקוקות לעזרה כזאת. סדרי החיים בקבוצה שונים מאלה המקובלים בעולם שמחוצה לה. החברים אוכלים את רוב ארוחותיהם בחדר אוכל משותף וכך הנשים פטורות מהתמסרות למשק הבית וחופשיות להשתתף בעבודה. הילדים לא רק לומדים במשותף אלא מבלים את רוב שעות היום במסגרות חינוכיות.
הקיבוץ דואג לכל צרכי חבריו מינקות ועד זקנה ושיבה. בכל מקרה של מחלה, נכות, אלמנות, או כל אסון אחר, יכול חבר הקיבוץ להיות בטוח בעזרת חבריו, ובקיומו לעתיד. אבל למרות שהכל משותף, המשפחה היא יסוד החיים בקיבוץ. לכל משפחה דירה משלה ובדירה הזו מבלים במשותף ההורים והילדים ולפעמים גם שלושה דורות ויותר.
חברי הקיבוץ הם  בני אדם כמו בני אדם אחרים. הם אינם נקיים מחולשות ומיצרים, אבל המסגרת נותנת להם הזדמנות לחיות חיים של ערך ותוכן ומשחררת אותם מהלחץ הבלתי פוסק של תחרות כלכלית וחברתית ושל דאגות קיום אישיות מטרידות.. לעומת זאת, נתבע חבר הקיבוץ לתת תמיד את חלקו לכלל גם בעבודה וגם בכל שאר שטחי החיים וזה המיוחד שבחיינו.
אנו מתכנסים לאסיפה כללית, בה מחליטים במשותף על כל הנעשה בקיבוץ. אנו בוחרים ועדות הנושאות באחריות לעניינים מיוחדים (למשל, ועדת שיכון, ועדת בריאות, ועדת תרבות ועוד). הקיבוץ חוגג במשותף גם את החגים, הן את חגי ישראל והן חגים מיוחדים. בדיוק לפני שנה חגגנו ברוב עם יובל ליסוד הקבוצה. במסגרת שנת היובל שכללה אירועים רבים, הקימונו בכוחות עצמינו גן היובל (הפארק הנמצא בכניסה הדרומית למשק).
אנו גאים במשק חקלאי אינטנסיבי המעבד ברובו שטחי מטע שונים: בננות, אבוקדו, הדרים, תפוחים, שזיפים, אגסים, אפרסמון ופקאן. בנוסף לכך כ- 1500 דונם כותנה בהשקייה. יש לנו לול לגידול פטימים ורפת עם 200 חולבות.
יש לנו מפעל תעשייתי - שילטקס, העוסק במוצרי טכסטיל, סרטים צבעוניים, שרוכי נעליים, גומי וכד`.
בשמחת תורה כשנחגוג 51 שנים ליום בו עלו ראשונינו לקרקע, תימנה הקבוצה כ- 200 חברים, 120 ילדים ו- 50 מתנדבים זמניים מחול.