ימים של קץ הקיץ - שלהי השנה.
ימים של תקווה לתמורה שתונהג ע"י ממשלה חדשה.
בחוץ כבר רוחות של סתיו - ומצב רוח של סתיו בלב.
נגזרו עלינו פרידות לא צפויות השנה, והפצע עדין צורב.
יפעת, ילדה - חיילת, בצחוקה המתגלגל.
דב, בכור הבנים בקבוצה, איש החן והתבונה, גם נער גם סבא - בעת ובעונה...
... חברים ותיקים אשר יחד יצרו כאן במהלך השנים את הקבוצה, הולכים אט אט ומסתלקים.
ראוי כי נדע להזכיר לבנינו - כי הם שיצרו כאן יש מאין, תשתית למשק מגוון, עם מסורת וקנאות לעבודה. הם שיצרו את החברה השיתופית בה שוכנים בשווי משקל ערכי תרבות וחברה, כללי ארגון ומרחב לפרט ולמשפחה.
... בחוץ כבר רוחות של סתיו, ושדות הכותנה מלבינים, כעדויים בשמלות-כלה.
זכינו גם זכינו לחגוג כדת וכדין שמחות עם חתן וכלה.
כן ירבו בביתנו - גם בשנה הבאה.
בחוץ כבר רוחות של סתיו, במטע נמשך אסיף היבולים.
בסוף הקיץ אספנו את מסיימי מחזור י"ב - מילדים למועמדים.
ועל אותו הערב, על אותה חגיגה, שוב זכינו לראות כי אם תרצו - אין זו אגדה!
לבנים שלימדונו - תודה ! תודה !
כבר מחשיך מוקדם, בבוקר קריר.
הילדים הגדולים כבר עברו מהגן, תם החופש, כבר בית ספר התחיל.
הושלמו ההעברות מקבוצה לקבוצה,
המטפלות חגגו כבר את סוף העונה,
כבר אפשר לקבל שנה חדשה.
רכבת הוועדות מאיטה מרוצתה, נכנסת לתחנה,
חלק מהנוסעים בה יחליפו קרונות -
וחלק יתחלפו עם הממתינים ברציף,
שתצא מיד שוב לדרך, רעננה ונמרצת, ואפילו חגיגית.
למסיימים תפקידיהם ממתין במזנון כוס מיץ.
ובליבנו - הרבה תודה!
אכן סתיו. שוב מתחלפות העונות, מתחדש מחזור שנתי.
הזמן אמנם ממשיך לזרום, אך הקבוצה מתחדשת, ואפילו מצעירה והולכת.
נעים להתבונן בה - ומומלץ באהבה.
ואם מותר לרגע, להתפלל ולקוות -
שנדע יותר לחוש, להבין, להזדהות - עם חברים וחברות, ענפים וועדות,
שנבחן דברים ושנקבע עמדה, גם מנקודת המבט של הציבור, של החברה,
שנזכור כי לא רק אני נמצא פה בסביבה...
שנה טובה, שנה טובה.
