ב - 1958 התקיימה הפתיחה החגיגית של אולם הקולנוע והמופעים, העומד ליד בית ביננשטוק, זליג לבון ציין בפתיחה שישנה התלבטות איך לקרוא למקום: בית ועד או אולם תרבות.
באולם היו כ - 300 מקומות ישיבה, הכיסאות היו מברזל, עם מושב ומשענת מעץ. האולם שימש את החברים כ - 30 שנה לכל פעילות תרבותית, קונצרט, מופע תיאטרון, סרטי קולנוע ומסיבות. כיום משמש האולם כחדר כושר, כאולם לאימוני טאקוונדו, לחוגי ספורט וכמארח הרשמי של מסיבות פורים.
דברים בפתיחת אולם בית התרבות חנוכה כ"ח כסלו תשי"ח
שלמה: אורחים נכבדים וחברים יקרים! הערב אנו חוגגים את חג החנוכה המסורתי. הפעם החגיגה באולם חדש שאת פתיחתו אנו מציינים הערב.
האולם הזה נבנה בעיקר על ידי שני חברים - היוזם והוגה הרעיון של בנין הבית היה חברנו היקר שמואל זכרונו לברכה, שלצערנו הגדול לא זכה להיות אתנו פה בחגיגה זו. הבונה והמבצע של הבניין הזה היה ידידנו זליג, ייבדל לחיים טובים וארוכים.
אין בידי להעריך כעת את חשיבותו של הבניין הזה לקבוצה. אעשה זאת בברכה המסורתית: ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
זליג: חברי הקבוצה, ידידים וחברים! הוגה הרעיון היה חברכם וידידי שמואל קרמיש זכרונו לברכה. ביום בהיר אחד הוא הופיע יחד עם מאייר ושלמה מיר והסבירו לי כי יש צורך באולם בשביל הקבוצה, בעיקר בשביל הנוער, שאין לו מקום - הן בשביל תרבות הרוח והן בשביל תרבות הגוף. הבטחתי לדאוג להקמת האולם. שמואל לא זכה להיות נוכח בפתיחת האולם, אבל את רעיונו הגשמנו. הנכם עדים לכך.
טרם הושלמו הסידורים הן בפנים והן בחוץ. יש צורך בריהוט בפנים ובשיפורים בחוץ. אני מקווה כי במשך הזמן אצליח לגייס גם את הסכומים הדרושים לכך.
לבד לא הייתי יכול לעמוד במשימה זאת. היו לי עוזרים נאמנים. קודם כל חברי ועדת הבניין מהקבוצה - מאייר, שלמה מיר, ישראל שטוסר, דוד קלינגהופר ואסתר קרמיש. האדריכל שילר, הוא אשר תכנן את האולם ויצר את כל המשולש הזה - בית התרבות, בריכת השחייה ואת האולם הזה. אם לדבר על פרס, הרי הוא שהעמיד לעצמו מונומנט ביצירה זו. העוזר השני היה חברי בעבודה וידידי באופן אישי המהנדס יעקב גפשטין. הוא תרם את הדבר החשוב שאדם יכול לתרום: כוחו ומסירותו. לא מעט מהיופי שיש בבניין זה בא לנו הודות לעזרתו הנאמנה. עזרו לי כמה חברים מעובדי השיכון, שכל אחד מהם הוסיף ונתן ממיטב יכולתו - ד"ר טויב, שולמן ודטמר. כל אחד מהם הוסיף לטיבו ולשכלולו של הבניין הזה. כן היו עוזרים מסוג אחר, אשר בדרך כלל זה מקרה נדיר - מנהל סולל בונה ברחובות החבר גרצמן, מהנדס סולל בונה החבר יעקב עברי, מנהל העבודה בבניין זה. ואחרון אחרון - אלה שעזרו לנו בכסף. יש כאלה אשר אני קורא בשמותיהם: הלל כהן, מנהל סולל בונה, בן ציון מילמן מאגף השיכון של משרד העבודה, שיכון עובדים המוסד, והרבה הרבה אנשים שמסיבות שונות אינם רוצים שאפרסם שמותיהם, ביניהם אנשים קרובים לי - והם נשארים בעילום שם. לבסוף אני רוצה להודות לכל הפועלים ובעלי המלאכה שעבדו בבניין הזה. כולם יעמדו על הברכה!
בניין זה הוקם בשביל כל חברי קבוצת שילר, אבל לפי רעיונו של שמואל ז"ל, כוונתו הייתה בעיקר לנוער. מבנה הרצפה יש בו כדי לאחד את כל הצרכים התרבותיים והבידוריים. יש אומרים ובראשם יוכבד, כי המקלט יוכל לשמש מועדון לילדים. אבל, כאשר אומרים נוער, הרי זה לאו דווקא דבר התלוי רק בגיל, הכוונה היא אולי יותר לרוח הנעורים שתשלוט על כל חברי הקבוצה ולא רק על הנוער ממש. גם לאלה מיועד האולם הזה.
יש ויכוחים על שם האולם. אולי כדאי היה לקרוא אותו בית ועד, כמקום אשר בו מתועדים חברים בהווייתם התרבותית. קביעת השם אני משאיר לכם חברי הקבוצה. אולם מה שברור, צריכים למלא אותו תוכן - הנוער. ואני רוצה לברך אתכם שתצליחו להכניס בבית הזה שמחת חיים, חדוות יצירה ומוסר יהודי.
מאייר - אהרון ראובן מאיר:
במשך שנה ומחצית השנה מאז התחלת הבניין הזה נזדמן לי לכתוב לזליג פעמיים או שלוש פעמים על מהלך העבודה בו. הערב עם הפתיחה (פתיחת האולם ולא חנוכתו) יש ברצוני לקרוא בפומבי מכתב לזליג, אשר בעזרתו החברית הגדולה ובמסירותו הידידותית ללא סייג וגבול הוקם האולם הזה לנחלה לקבוצתנו:
זליג היקר! בעומדינו יחד באולם שטוף אור זה, כאשר גדולה השמחה על אשר זכינו, הרי כגודל השמחה תהומיים הכאב, הצער והיגון שיקירנו שמואל איננו אתנו. מי כמוך וכמונו יודעים מה רב היה חלקו ביוזמה, באמונה, בדרבון, ובהשפעה להקמת הנכס הזה בקבוצתו, בביתו. אם בהקמת מפעלים אחרים היו לו לשמואל שותפים בכל אלה, הרי הקמת המבנה הזה הייתה חלומו הבלעדי, ומשלא זכה מתפלץ הלב במחאה נגד הגורל העיוור אשר לקחו מתוכנו. לפני עיני החברים אשר ידעו על כך תרחף תמיד תמיד דמותו של שמואל ז"ל בדרוך רגלם על מפתן הבית הזה.
רק השבוע ברגע של ויכוח (כן, היו גם ויכוחים) שאלת אותי זליג, אם רבים החברים הנזקקים לחדר הקריאה. אנו רואים בפינה זו של בית הקבוצה שלנו - פינת חיים (אם לא מרכז) לחיי הרוח והבידור שלנו, החל מבית התרבות על חדריו - חדר הקריאה, חדר המוסיקה, חדר הספרייה, וחדר לספרית בית הספר (למורים ולילדים) - אשר את אבן הפינה לה ירינו לפני 16 שנה (ט"ו בשבט תש"ב), בריכת השחייה שהקימונו לפני עשר שנים, וכעת האולם הזה המשלים יצירת הכלים כדי אפשרות (חיצונית אמנם) לפעילות תרבותית ערה, אשר חלקה בעיצוב דמות חיים כזו שלנו - מן הדין שיהיה רב ביותר... דומני זליג, שלא אטעה אם אומר כי דורנו הוא דור של יצירת כלים והשאלה היא מה ננחיל אנו לדור הבא כדי שיוכל וידע לצקת לתוך הכלים האלה תוכן חיים ההולם את מאוויינו. שתי המלאכות - גם בנין כלים וגם יציקת תוכן לתוכם, זה אולי למעלה מכוחו של דור אחד, אבל בלי כלים יתבזבז כל תוכן יקר, באשר לא יהיה מקום להכילו. אשריך זליג, בונה הבתים בישראל, שנתת כתף נאמנה בעוזרך לנו להגיע לכלים משוכללים כאלה.
הערב עובר האולם לרשות הקבוצה כנחלת עולם לה, ואנו מאמינים ומקווים שכל הכוחות התרבותיים אשר לרשותה ידעו להיעזר בבניין זה לפעולה תרבותית ההולמת את הווייתנו: גם הצגות קולנוע, אבל לא רק זה, אלא גם פעולות אחרות שאנו אנשי כפר כל כך צמאים להן, ואשר בכל ישוב עירוני יכול כל אדם בנקל להגיע אליהן - קונצרט, ערבי אומנות, הצגות בכוחות עצמנו, וגם על ידי להקות רציניות מהחוץ, וגם אפשרות לארח אי פעם כנסי התנועה, שרבים מאתנו כל כך משתוקקים לזה. ואולי?... נוכל גם בעזרת הבניין הזה למצוא פתרון לשאלת הפגישה היום יומית (מחוץ לפגישה בחדר האוכל ובעבודה), ככה - פגישה חברית, דבר הנחוץ לנו מאוד מאוד כתבלין חיים לצוותיות, שהיא בחזקת העמקת התודעה הקבוצתית, שהיא לחברי קבוצה כאוויר לנשימה.
במשך 16 שנה נבנתה פינת חיים זו תחנות תחנות ואתה זליג ידידנו אתנו בכל תחנה ותחנה - בעזרה של ממש ובעידוד חברי בכל הצורות. ועל כל אלה היה מבורך בתוכנו!
יחזקאל אילן: להתכנסותנו הערב יש משמעות מיוחדת והיא: תוספת פינת תרבות בקבוצה. כל תוספת מסמלת בשבילנו התפתחות, דאגה והכנה לדור השני בקבוצה. ואני תקווה שהם ידעו לשמור על זאת.
הפעם אנו מוסיפים בנין נאה ויפה אשר ישרה עלינו רוח תרבות, ונדע להפיק ממנו את כל הצרכים התרבותיים שלנו. לא רק קולנוע, אלא גם הרצאות ומסיבות שבת, הצגות וקונצרטים רציניים. אולם לפעילות תרבותית במלוא גווניה.
אני שמח לקבל בשם הקבוצה את האורחים הנמצאים אתנו ומודה לכל אלה שעבדו אתנו ועזרו לנו להקים את הבניין הזה.
ולך זליג - תודת הקבוצה על דאגתך הרבה להקמת הבניין הזה ואנו מאחלים לך מעומק הלב שעוד תזכה להקים הרבה הרבה בתים בישראל.