פעם בקבוצת שילר לפני עידן האסלות המעוצבות ואריחי הקרמיקה, היו זוג בורות, בורות חפורים שנדדו באיזור החצר בחורשת האקליפטוסים. אחר כך בנו צריף פח ובו 4 תאים [באזור הבית של ישי] התא הרביעי שימש ככניסה למפעל גבעון, בבתי החברים לא היה ולו שירותים אחד, לילדים היה בית שימוש בבית הביטחון.
ואז בנו בית שימוש ציבורי, אמיתי, היתה זו התקדמות רצינית בתחום הצרכים.
בשנת 1939 הוחלט על הקמת בית השימוש הראשון, הבית נבנה דרומית לביתו של אמנון שטוסר ומדרגות ממנו הובילו למקלחת הציבורית, ליד הבנין גדל עץ התות הותיק שניזון ממימי המתקן ופירותיו היו טעימים ביותר, כולנו עדים.
בבנין הותקנו 4 תאים, בכל אחד אסלה ומים זורמים - משכת בחוט וירדו המים. אמריקה. מעיתוני האתמול היו חותכים ריבועים ריבועים, זה היה הנייר, גברת בוכשטאב לקחה על עצמה לדאוג לניקיון בתי השימוש, והחברים היו רצים: בחורף, בגשם, בלילה - רצים ומושכים בחוטים. את הניירות היו שורפים בחביות שעמדו בצידי הבניין.
אחר כך בשנת 1944 נוסף עוד בית שימוש ציבורי שעמד בין הבית של אהובה לאור ועירית גולדפישר ולידו דוד לחימום מים, הבנין היה בנוי מלִבני סיליקאט ובו 4 חדרים: שניים לגברים ושניים לנשים, לידו בור שקיעה/ספיגה. עבודתן של נשים בהריון או בין הנקה להנקה היתה להתרוצץ בין מבני השירותים הציבוריים ולדאוג לניקיונם.
והחברים, היו רצים?
על פי רוב.
היו גינות שעלו ופרחו.
בית שימוש ציבורי נוסף נבנה על הגבעה [בצד הצפוני של בית הנעורים] ושימש את דיירי גבעת הנוער - הגבעה. משנת 1953 גם את בית הספר בבית ויותר מאוחר את חברות הנוער, המתנדבים והזמניים.
עם בניית שיכוני הותיקים בתחילת שנות החמישים החלו מוסיפים לכל מבני המגורים בקבוצה שירותים ומקלחת.
בתי השימוש הציבוריים פורקו במשך השנים, על חורבותיהם נבנו בתים ונשתלו גינות מלבלבות.
על בית השימוש של פעם משהו לפסח שני
וכל המרבה לספר הרי זה משובח...
כמה מעלות טובות לקבוצה עלינו:
אילו ניתנה לנו רק צרה זאת אשר שמה בית שימוש ציבורי - דיינו
ואילו נתנו לנו אותו ולא חסרו בו פחים לנייר - דיינו
אילו חסרו פחים והמושבים לא היו סתומים - דיינו
אילו היו המושבים סתומים ולא הייתה הקערה שבורה - דיינו
אילו הייתה הקערה שבורה ולא התקלחנו בצוותא - דיינו
אילו התקלחנו בצוותא ולא היו המראות מטושטשות - דיינו
אילו היו המראות מטושטשות ולא נזלו כל הקערות - דיינו
אילו נזלו כל הקערות והייתה תאורה בחצר - דיינו
אילו הייתה תאורה בחצר והיו מחליפים את הנורות שנשרפו - דיינו
על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת לקבוצה עלינו, שהענישתנו בכל המכות האלה לכפר על עוונותינו.
לפיכך אנחנו חייבים להודות ולהלל, ולשבח, לפאר ולרומם, להדר ולברך, לעלה ולקלס לקבוצה על כל מוסדותיה, ועדותיה והאחראים לכך, שעשו לאבותינו ולנו את כל הניסים האלה.
טיפטופים - ישי שלו עלים 1999
☺ בתקופה האחרונה ההתעניינות הרבה שהיתה בשירותים שלנו הולכת ופוחתת. מזרם בלתי פוסק של מבקרים זה הפך לקילוח דק עד שהתחלתי לחשוב שאולי לא היה כדאי להשקיע כל כך הרבה כסף בפרוייקט, אבל במחשבה שניה ובשיטוט ברחבי המשק צדו עיני את מקלחתם המשתפצת של ג`יני ואלי.
רבותי החברים, הצינורות שהוצאו מהקירות הם מתקופת הרומאים או מעליית הפולנים, למי שזוכר. חלודה, מה זה חלודה, חתיכת חלודה אחת. וכולם מוצגים לראווה על המרפסת.
אלכס, פניתי אליו, אתה שממרומי הוולבו כבשת את כל בנות ישראל, ששמך ידוע כדון ג`ואן בכל התנועה הקיבוצית, מה יהיה ?
אל תדאג, עונה לי אלכס ותופח על שכמי בידידות. צינור אחד חזק, נקי ואלגנטי כמו פעם.
לא שנים, לא מליחות, לא רטיבות, עומד בכל פגעי הטבע. אני מוחל על כבודי ועל כבוד אשתי.
הטוש והאינטרפוצ, בקרו אצל אלכס במקלחת, זה עולה על כל דמיון.
