Rapoo- It solutions & Corporate template

08-9372824

צור קשר

mazkirut@shiller.co.il

שלח דוא"ל

הצורך לטיפול בחברים המבוגרים בבית, בקבוצה,  עלה כבר בתחילת שנות השמונים.
ההחלטה הסופית על הקמת הבית התקבלה באסיפת חברים ב - 16.01.1982:   "הוחלט לאשר טיפול המוסדות בהקמת מרכז בריאות, באזור דשא החתונות, כולל הריסת הבית הדרומי והעתקת המרפאה".

בסופו של דבר, בניית הבית החלה בפברואר 1984 והסתיימה  ב - 1986.
 
הבית בצורתו הסופית, מכיל:
חדרים/דירות שבהם גרים ומטופלים החברים המבוגרים.
בית מלאכה, שבו חלקם עובדים ויוצרים.
בקומה העליונה מרפאה, מרפאת שיניים, מזכירות, ריכוז משק, חדר ישיבות נרחב והנהלת חשבונות.
הבנין תוכנן על ידי אורי קאופמן - מתכנן מבני תעשיה.
בשנת 1998 שופצה הקומה התחתונה, סודרו שירותים ומקלחת לכל יחידה, בנין המגורים הישן חובר אל המבנה החדש ונוצר מעין אולם המשמש להתכנסויות ופעילויות חברתיות. בשנת 2002 שיפוץ נוסף וכעת בבית הדר 9 חדרים כשאחד מהם משמש כמשרד.
תחילה היה בית הסיעוד באחריות המרפאה, אחר כך ריכזו אותו: איקי אביבי, נחמה שי, אלונה קרשפין.

מחשבות על הקמת בית הסיעוד
החלטה עקרונית על מרכז רפואי
בית הסיעוד 
שם חדש לבית סיעוד
רשמי ביקור בבית סיעוד
 
 
מחשבות על הקמת בית הסיעוד
עזרה הדדית בין שכנים, פתרון טוב ורצוי - עלים 1980
שיחה עם דסי מאיר ומיכל קורן על בעיות של צוות האחיות בקבוצה - אריאנה.
בואי שבי מעט גם איתנו, וננסה לנסח יחד מה מציק לנו ומקשה עלינו למלא את תפקידנו על הצד הטוב ביותר, כפי שהיינו רוצות באמת, ואולי נמצא אפילו אי אילו רעיונות טובים שניתנים לביצוע.
כך, דסי ומיכל, בשעה טובה של חסד, יום שישי בשעה 11 בבוקר, המרפאה מבריקה לאחר ניקיון יסודי, שתיהן די רגועות, הדברים נאמרים תוך שיקול דעת ובלי עצבים, שהם לא פעם מנת חלקם של עובדים בתפקיד רגיש ואחראי שכזה.
בקבוצתנו נוצרה בשנים האחרונות בעיה קשה ההולכת ומחריפה עם הזמן: בעיית החברים המתבגרים, שנזקקים בחלקם הקטן לטיפול סיעודי צמוד, וחלקם, בדרך הטבע בגיל זה, נופלים מדי פעם למשכב, סתם מרגישים לפעמים לא טוב וזקוקים למישהו שיהיה נוכח ויגיש כוס תה או יקרא לאחות או רופא אם המצב יותר רציני.
אלה ששפר מזלם ושני בני הזוג חיים - תומכים אחד בשני ומסתדרים איכשהו. הקושי הוא כשחבר או חברה נשארים בודדים.
לצוות האחיות, גם אלה שאינן עובדות עכשיו בבית, ברור שמקצוען ותפקידן מחייב אותן להגיש עזרה רפואית בכל שעה משעות היום ואף הלילה והן עושות זאת ברצון. אך אין זה אומר שהן יכולות לעמוד לרשות החברים בכל שעות היום והלילה בענינים שחבר, או בן, או שכן יכול לעזור, נאמר בהבאת אוכל, סתם שיחה כדי שלא יהיה עצוב, בקיצור, יחסי אנוש פשוטים שלא נחוץ לשם כך ידע מקצועי, אלא רק יחס חברי ומעט רצון טוב. פונקציה זו יכולים למלא שכנים או ידידים.  כמובן שחייבת להיות הדדיות - היום אתה עוזר לי, מחר אני עוזר לך.
אך כמובן שכל אלה אינם פתרונות יסודיים. צריך לדעתנו, להביא לידי מימוש את הקמת הבית למבוגרים, סמוך לחדרי החולים, וגם חדרי החולים עצמם חייבים לפעול באופן מסודר, כשיש אדם האחראי עליהם. הבעיה קיימת בכל הקיבוצים הוותיקים, וכל קיבוץ אלתר לו את הפתרונות המתאימים לו. אצלנו התחום מוזנח, וזאת  בעיה של כולנו, הרי איש אינו נעשה צעיר מיום ליום. הקבוצה כולה צריכה להרתם למציאת הפתרון, כי הבעיה כבדה מכדי להטילה על צוות האחיות בלבד.
 
החלטה עקרונית על מרכז רפואי - אסיפה כללית, 28.03.1981
בתחילת חודש מרץ ביקרנו חלק מחברי המזכירות וחלק מועדת הבריאות ביחד עם הגזבר בשני משקים, גבע ויגור, בהם קיימים בתי סיעוד והמערכת בכללותה מתפקדת יפה מאוד.
צריך לדעת שבמסגרת החיים הקיבוצית המיוחדת שלנו המושתת על עקרון אחריות החברה לכל פרט שבתוכה, מחייבת אותנו להערכות מחודשת ומתוכננת היטב בנושאים הקשורים בנושאי הבריאות. תפיסה זו מכתיבה לנו את הצורך ביצירת כלים מתאימים להתמודד עם מצבי החולי השונים ליצור את התנאים האופטימליים לטיפול בביתנו.
אין שום אפשרות כיום להמשיך באלתור של מוסדות בריאות בקהילה והתנהגות של בת יענה הזורקת את העול על המזכירות והאחיות מבלי שבפועל יהיו להם הכלים המתאימים להתמודד עם הבעיה. אנו מבקשים מהאסיפה לאפשר עקרונית הקמת מרכז בריאות שיכלול בתוכו אפשרויות טיפול בכל מצבי החולי והאמור לתת תשובה לצרכים הנוכחיים וגם לאלו הצפויים בעתיד.
המרכז יכלול מרפאה, מרפאת שיניים (שיוכלו בעתיד לקלוט גם נכים), פיזיותרפיה לשימוש החולים הנזקקים וגם לכלל האוכלוסייה. חדרי חולים רגילים ושיקומיים במתכונת וסטנדרטים חדשים, דירות שיקומיות וחדרים לריפוי בעיסוק.
המיקום המוצע הוא מרכז הקהילה (שלושת הבתים הפונים לדשא חתונות).
 

בית הסיעוד
ועוד על בית הסיעוד - עלים, 29.11.1985
בפעם המי יודע כמה, משננים לי שאין זה בית סיעוד, כי הסיעוד הוא רק חלק ממטרותיו. כך או כך, עד שתמצא כותרת קולעת, הזמן עושה את שלו, ונקבעות עובדות בשטח לא תמיד זהות לתכנית המקורית.
עם דסי על מה שיש בו ומה שאין.

אז מהו בכל זאת?

הבית נבנה קודם כל כדי לרכז את כל השירותים הרפואיים בקבוצה; מרפאה כללית, מרפאת שיניים ואולם פיזיותרפיה. בחלקו השני, להעניק בתוך כתלי הבית, את הטיפול הרפואי והסיעודי לחברים מבוגרים. זאת, כדי להימנע ככל האפשר מלשלוח חבר קשיש לטיפול ממושך מחוץ לבית. בעזרת מתקנים ושרות רפואי המרוכזים במקום אחד, ניתן יהיה לטפל בחבר בבית, כמובן במידת האפשר. הריכוזיות של כל המרכיבים הטיפוליים יוצרת מערכת יעילה יותר. התרוצצות ברחבי המשק כדי להגיע לחבר הזקוק, מכבידה וגורעת מהטיפול הנאות, וכבר ראינו שלכל מקרה שכרנו מטפלת נפרדת.

איזה אגפים כולל הבית, ואלו מהם מתפקדים היום?

במפלס התחתון 3 דירות, מקלט ועוד שתי דירות. בשלוש הדירות כבר מתגוררים חברים מרוצים. השתיים האחרות, בתוך הבית, מיועדות למקרים סיעודיים מובהקים, אותם חברים הזקוקים לטיפול אחרי ניתוח, או כאלה אשר מחמת מחלות ממושכות או כרוניות, קשה לטפל בהם בביתם, ואז בחדרים אלו הם יהיו בהשגחה מתמדת ובקרבת הרופא והאחיות (כעת הדירות ריקות).
בקומה ב` החדרים של מרפאת השיניים והמרפאה הכללית, פעילים מזה זמן. יש חדר פיזיותרפיה, עכשיו מתקיימים בו שעורי התעמלות שהם בעצם תרגילי פיזיותרפיה לחברות, אבל צריך היה להכיל יותר מתקנים, ובעלת מקצוע אמורה הייתה לעבוד בו עם חברות/ים. היום נוסעים כולם לקופת חולים רמז או לקפלן לפעמים כדי לקבל את הטיפולים להם הם זקוקים, ואנחנו רצינו למנוע זאת, לחסוך את הטרחה. הילדים עובדים עם פיזיותרפיסטית במבנה של הפעוטון, והוא עומד להריסה לקראת הבניה של חדר האוכל. מוסד זה היה צריך להתפנות למבנה החדש לאולם זה, ומכל מיני סיבות שאין זה המקום לפרטן, הדבר לא התבצע.
אולם נוסף במפלס העליון, צריך היה להיות חדר ריפוי בעיסוק, אולם למלאכה. התכנית הייתה לרכז כאן חברים שאינם מסוגלים עוד להמשיך בעבודה בגלל מצב בריאותם. בפינות מפוזרות באולם הם היו אמורים לעסוק במלאכות כפיים יוצרות. תחילה המדובר היה בכמה חברים, ובמשך השנים, מטבע הדברים זה היה צומח למרכז קבוע לקשישים, מרכז יוצר ופעיל, וגם מרכז למפגש חברתי.

מאחר וחלק מהאגפים כפי שאת אומרת, לא הופעלו, פורסמה החלטת מזכירות בדבר המעבר לאולמות הפנויים. מה הערעור?

ועדת סיעוד וועדת בריאות מתנגדות להעברת הנהלת חשבונות וחדרי המזכירות לבית החדש. אנחנו מכירים את הדברים מתוך הסתכלות במשקים אחרים יודעים שעובר זמן עד שמוסד כזה צומח ומתגבש ומקבל את המסגרת הקבועה שלו. קיימים לעיתים פרקי זמן ארוכים שהמקום לא בשימוש ואז צצות השאלות. בשביל מה בנינו? זה עומד ריק! למה? וכו`. עלינו להבין שמוסד כזה צריך לענות על צרכים של אוכלוסייה לעשרות שנים, ואי אפשר להסיק מסקנות, ולהחליט החלטות כתוצאה ממצב זמני. האוכלוסייה מתבגרת והולכת, ואנחנו צריכים להיות מוכנים עם מבנה שיענה על בעיות של אוכלוסייה מבוגרת. צריך לראות את הבעייתיות של הנושא לטווח ארוך מאוד.
חשוב להבין את המכלול כולו. מטרת הבית היא להעניק שירותים מלאים וטובים למעגל חיים שלם, מינקות עד שיבה. טיפול רפואי בכל התחומים וטיפול סיעודי, ומבחינה זו הוא יהווה את המרכז הקהילתי שיתפתח בקבוצה עם השנים.
 

שם חדש לבית סיעוד
עלים  20.04.1995
חברים יקרים!
אחרי שהצפתם את תיבת עלים בהצעות שונות, ולעיתים אף שנונות, הגיע הזמן שתדעו שהשם הנבחר הוא:
בית הדר
כל מי שייתפס באומרו את השם הקודם (האסור) ייכלא במרתפי האקונומיה עד להודעה חדשה.
ראו הוזהרתם!
 

רשמי ביקור בבית סיעוד
רותי אלימה עלים, 21.03.2003                                                                                                                                           
זמן רב, מאז קבלתי על עצמי את עריכת העלים, רציתי לבקר בבית הסיעוד ולשתף אתכם ברשמיי.                                                      
המקום שוכן אי שם מתחת למזכירות שלנו במקום נסתר מהעין שרק מי שיקיריו זוכים להגיע לשם, מכיר את המקום.
הבית נקי ומטופח מחולק לחדרים אישיים לכל דייר ודיירת. במרכז הבית חדר אירוח ובו טלוויזיה, חדר אוכל ומטבח. המקום נותן למבקר מבחוץ תחושה של ניקיון וסדר. יחד עם זאת לא הרגשתי תחושה של בית כפי שמרגישים כשנכנסים לכל אדם בביתו הפרטי.
הדיירים עצמם מביעים תחושה של שביעות רצון מהטיפול והיחס של הצוות המטפל. כולם יחד עם זאת הדגישו כי המעבר לבית הסיעוד לא היה נתון לשיקול דעתם והם מבינים כי המעבר נועד לטובתם.
מריה הפיליפינית עובדת כבר שמונה שנים בבית וניכר בה שהיא מצויה היטב ברזי המקצוע. האכפתיות שהיא מפגינה כלפי הדיירים בהחלט מרשימה ומעוררת כבוד.
מלבד מריה עובדות עוד שתי פיליפיניות, מטפלת אחת ממט"ב ואורית שלנו. על הצוות אחראית נחמה אשר קבלה את התפקיד מאיקי. הצוות המטפל עובד במשמרות וכל אחת מהבנות יודעת היטב את תפקידה הכולל: הגשת אוכל, רחיצת הקשישים, עזרה בשירותים וניקיון הבית. בין העבודות השגרתיות הן יושבות עם הדיירים משחקות אתם במשחקי חברה, משוחחות איתo וכדומה. לטיול בחוץ בדרך כלל לא נשאר זמן והדיירים תלויים בעניין זה במשפחתם. בכל יום שלישי מתקיים שעור התעמלות ובימי שישי המורה להתעמלות נותנת לכל אחד מהמטופלים מסאז` אישי.
ילדי הגן מגיעים בכל יום שישי לקבלת שבת כבר מספר שנים.
במקרה באתי לביקור בחג פורים וזכיתי לפגוש את פסיה מגיעה עם עוגה. אורית ופסיה אף הכינו משלוח מנות למספר נוסף של חברים בודדים והלכו לבקר אותם.
את החדרים האישיים כל משפחה מרהטת באופן אישי והצוות אחראי על החדר הכללי. המשפחה דואגת לטלוויזיה וריהוט אישי אשר חשוב לחבר. 
להמחיש את הבדידות הקשה בה חיים החברים ספרה לי אחת מהחברות שהיום הקשה ביותר בשבוע הוא יום שבת. באחת השבתות היא ישבה בחדרה וצפתה בסרט. במהלך הסרט נשמעו דפיקות בדלת. למרות שהייתה מודעת לכך שהדפיקות הן בסרט, בכל פעם מחדש, הרגישה את הדפיקה בדלתה שלה שכמובן לא הגיעה באותו הערב והיא נשארה עם הבדידות שלה.

shiller abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות