מכתב לחברנו החיילים - 1942

עלים 25.12.1942
 
יקירנו באשר אתם שם. באפרירות חיינו כאן (שלפעמים היא מתעבה מאד ומקבלת גוון כהה למדי), יש ומפציעים קווי אור והנה ברצוננו להביא לידיעתכם הפעם עוד קו אור כזה בתוכנו שיהיה בו כדי להאיר במקצת גם את שממונכם בהיותכם מרוחקים מהבית וחלק גם בניכר. כי אנו חושבים שיש בהם כדי לפזר במקצת את ענני היום יומיות גם אצלנו היושבים בבית, וכדי להכניס בליבותיכם שביב של שמחה בקבלכם ידיעות טובות מהבית. והנה לעצם הענין: ודאי שמעתם על התגייסותם של צפורה כסה ומשה קלינר. הפעם לא על פי דרישה ופניה של מי שהוא, לשם מילוי מכסות, (אגב: זכור לנו היטב שכולכם הלכתם על פי התנדבותכם האישית שידעתם עליה בטרם בוא פקודה) אלא אחרי התעוררות פנימית, כפרי הגבה עמוקה על הנעשה לעמנו בגלות היטלר יש.  כמוכן יש התעוררות גדולה לגיוס בחברת הנוער (ד`). שלושה חברים וחברה אחת מהם הודיעו על רצונם להתגייס לצבא. מה אתם אומרים: חבורה הגונה מקבוצת שילר הפעם.
אבל לא רק לזה התכוונתי. הלא במשך השנים אנו רגילים להופעה זו, שחברים קמים והולכים לצבא. בעיקר התכוונתי להודיע לכם על שתי מסיבות שהתקיימו אצלנו בשבת שעברה. האחת בליל שבת י` בטבת מוקדשת ליום ההולדת שבעים של ח.נ. ביאליק שחל באותו תאריך והשניה במוצאי שבת מוקדשת ליום ההולדת שישים וחמש של חברנו אבי-יונה. אמסור לכם בקיצור על כל אחת מהן.
למסיבת ביאליק הזמנו 60 חיילים יהודים ממחנה השוכן בסביבתנו. תכנית המסיבה עם האורחים היקרים האלה הפכו לנו את הערב הזה לערב גדול. מעיינות של אחווה נפתחו בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין אורחינו היקרים בליל זה. יש לציין שלמסיבה זו עלתה כל הקבוצה על גזבריה והעובדים במטבח רוחב לב ורוחב יד שלא זכורה לנו דוגמתו.
מלבד הנל השתתפו במסיבה הסופר יהודה בורלא שהרצה על ביאליק ויצירתו, מרים ברנשטיין-כהן שקראה מיצירות ביאליק ואחרים והח` יוסף שפרינצק. התחילו אותה לפני ארוחת הערב בנגינה על הפסנתר עי הילדה רייפן, קריאה בתנך ומביאליק עי מרים ברנשטיין-כהן, שירי שבת וכו`. אחרי הארוחה התכנסו כולם לחדר האוכל, שהפעם קוים בו: עמדו צפופים והשתחוו מרווחים. נגינה, דברי פתיחה - קוסוי, הרצאת בורלא על ביאליק, קריאות מ. ברנשטיין-כהן, דברי לביא מעין חרוד בשם אורחינו החיילים, דברי סיום עי שפרינצק ואחריהם פרצו בשיר תחזקנה והתקוה בעמידת דום כיאה לחיילים. באמצע התכנית היו גם דברים טובים.
והנה עמדו להיפרד מתוך רגשי חברות עמוקה והחיילים פרצו בשיר וריקוד: לא רוצים לנסוע , רוצים להשתגע. יחזקאל שלנו היה אקטיבי מאד בערב זה, כי מי מאתנו היה דומה לו בערב זה. הוא החייל בין החיילים - ניסה להעיר לחבריו שמחמת האבל אסור הריקוד, אבל אחרי ההסברה של הח` ליפסקי מתל יוסף גם הוא חייל שהשבת דוחה את האבל, הוא קיבל זאת והמחול התלקח, רקדו כולם על אף הכל ולמרות הכל, קירות הבית רקדו עם הרוקדים.
ריקוד זה של מגשימי מאוויי האומה ברגע זה מותר היה לכל הדעות. ובזאת הסתיימה המסיבה שתישאר חרותה בזיכרוננו לנצח נצחים. משני הצדדים נשמעו דברי תודה לבביים בשעה שהחיילים נלוו אל האוטומובילים שלהם.
במוצאי שבת, כנהוג הופיעה מבעוד יום על לוח המודעות מודעה כתובה בידו של אבי יונה: הערב אחרי החדשות, שיחת חברים. על סדר היום: שונות. לא ידע הכותב שזממו לו מזימה להפוך את השיחה הפעם למסיבה במלאת לו 65 שנה. השולחנות היו מסודרים כנהוג במטבח כולם יחד באמצע החדר ועליהם פרחים. כאשר אבי יונה כמנהגו נכנס לשיחה אחר החדשות וראה את הנעשה, הבין את אשר זממו לו וניסה לברוח, אבל החברים עצרו בעדו והושיבוהו בראש השולחן. פתח את המסיבה ידידיה שהשמיע דברי חיבה לאבי יונה תוך העלאת זיכרונות מהימים הראשונים להודעתו של אבי יונה על רצונו להצטרף לקבוצתנו ועל ימי העלייה על הקרקע, שאז בוצעה ההצטרפות. אחריו דיבר בן יצחק על אבי יונה כדוגמא למסירות ואחריות לכל. בצורה מעניינת סיפר אבי יונה על השתלשלות העניינים שהביאה אותו לקבוצה. אחריו דיבר קוסוי. ודאי תשאלו מה נזכר לו קוסוי זה לדבר אחרי אבי יונה, הלא אין זה מן הנימוס המקובל לדבר אחרי חתן המסיבה, אבל חברים יש דברים בגו. ראשית התרגש מאד מדברי אבי יונה וזה הביא אותו לידי דיבור, אף לאחר הזמן, והשנית הוא לא יכול היה לא לדבר. הוא סוציאליסט, מזכירה של מפלגה סוציאליסטית, תהא ציונית סוציאליסטית, אבל סוציאליסטית. אחרי שהזכירו איזה תוכנית של גוי אנגלי, שמרני מתון, שבה הוא מציע תיקונים סוציאליים קלים כדי לאפשר את השארת הסדר הקיים בעולם גם אחר המלחמה, יחסים מעמדיים קיימים רק שלא יהיו רעבים וכו`. אחרי שקוסוי שמע זאת, מן הדין היה שיגיד את דברו. ומכיוון שאמר הוא עשה איתנו טיול דרך ההיסטוריה האנושית עד המאה האחרונה, הוכיח את הכרחיותו של נושא מעונין בשינוי המשטר הקיים. הסביר את הכרח ההרחבה של גבולות הקולקטיביזם כאשר יצטרכו לקלוט בארץ המוני ישראל מחוסרי כל. את הדוגמא שמפעלנו בארץ ישמש כאשר יבוא לסדר את העולם אחר המלחמה. חזון העתיד הקרוב. סיים את דבריו בברכה לאבי יונה שיזכה יחד איתנו להגשמת החזון הזה.
ככה חברים עברה עלינו השבת האחרונה. כל הדברים שהוזכרו לעיל האם אינם בבחינת קו האור הזה המזרים על חיינו היומיומיים שפע של אור, שבכוחו נוכל כולנו לשאת את עול החיים האלה המיוחדים במינם. טעמו גם אתם שם במרחקים מטיב היום הזה בביתכם.