חלקת הכרם הראשונה בסדר גודל של 2.5 דונם נִטעה באמצע שנות השלושים באזור בית התרבות - גבעה, ובאיזור הבתים של אוקו - רנדי שור - יוסי ברקן - זיגלמן. השטח הנ"ל היה שייך ארגונית למטע עצי פרי וכרם, כמו כן היו באחריותם חלקות אבטיחים ומלונים שנמכרו לתנובה.
בשנת 1939 ניטעו שני שטחי ענבים. אחד בגודל 4.5 דונם והשני בגודל 11 דונם. בשטח של 11 דונם היו שני זנים: תמר בירותי ומוסקט המבורגי.
כרם ועצי פרי - (אזור מגורי החיילים והנגריה היום). שניים מהעצים: אפרסמון ומנגו עומדים שם עד היום.
ברקע "שדרת הנשיקות", אחריה - עצי פרדס 40 .כשעוד היה 40 דונם ובאופק בתי זרנוגה
ממראות מחצית היובל - חג ה-25 . סוכות, תשי"ג - 1952
במאי 1941 כותבים בעלים:
"השבוע בצרו את ביכורי הענבים בכרם שלנו. פרי מוקדם מהזן `פנינת שבא`. לשוק נשלחו 6 תיבות, קיבלנו בעד רוטל אחד 120 מיל. הבְּרָרָה - 30 קג בערך נתנו למטבחים."
בחודש יולי באותה השנה מסכמים הכורמים:
השבוע נגמר הבציר הראשון בכרם א`(4.5 דונם). סה"כ בצרנו 1.579 ק"ג, מזה נשלחו לתנובה 972 ק"ג ב-54 ארגזים. למטבח הגדול נמסרו 430 ק"ג ולמטבח הקטן 174 ק"ג.
במשך השנים לא נחו הכורמים על זרי דפנה, אלא חיפשו כל הזמן חידושים, הכניסו זנים חדשים לכרם כמו דבוקי, שסלה, פנינת שבא, אינוני.
בין העצים לניצול הקרקע זרעו טורמוסים או ירק לרפת.
העבודה בכרם היתה קשה וברובה ידנית, כולל קילטור ועישוב.
שמואל קרמיש בכרם | רמי קמל {} - ענבים מהכרם |
כותב שמואל קרמיש בעלים בשנת 1944:
"הענף הזה הוא אחד הענפים הקשים ביותר. הוא מפוזר בכמה מקומות, אין אפשרות עיבוד במכונות, הכל מה שנעשה בו הוא בעיקר בידיים עובדות.
חלק מהכרם ניטע ללא בדיקת קרקע מקיפה והסתבר בדיעבד שהקרקע לא היתה טובה לגידול גפנים, דבר שהצריך הרבה זיבול בזבל אורגני ודישון בזבל כימי, פעולות שתרמו להצלחת הכרם למרות הקשיים. הסתבר שהזן הטוב ביותר והרווחי ביותר היה פנינת שבא, זן מקדים שהבשיל יחד עם כרמי עמק הירדן."
בעיות כוח האדם בכרם נמשכו הרבה שנים, דבר שלא עזר להתפתחות הענף, אולם נחישותם של עובדי הכרם ובמיוחד שמואל קרמיש, הביאה את הכרם לרמה גבוהה מאד, תוך מחשבה תמידית על דרכים להשתפר: כמה זבל לתת, איך לזמור, איזה זנים כדאי לגדל, איך לבנות את הקורדונים, איך לעבד את הקרקע, איך להשקות וכו`.
לאחר מלחמת השחרור ב- 1948 נעקר הכרם הישן, וב- 1954 ניטע כרם חדש בחלקות החדשות בשטח, כ- 50 דונם.
ניטעו שם זנים כמו: מלכת הכרמים, פנינת שבא, שסלה, אלפונס לוולה ועוד.
כרם זה היה כבר יותר מודרני. עיבוד הקרקע היה מכני, היו ריסוסי עשבים, עיצוב הגפן ע"ג הקורדון היה לפי הצורך ולפי הזן.
היו התלבטויות רבות בנושא הכרם, כמו הצורך לבנות סככת אריזה, פיצול גדול של זנים, מהו הזן המוביל, האם מקדים או מאוחר, האם להגדיל את שטח הכרם כדי שיהיה כדאי לקנות ציוד הכרחי למלחמה במחלות וכו`.
הכרם בשנים אלו היה שייך לענף הנשירים המתחדש שכלל תפוחי עץ, אגסים, שזיפים ואפרסקים. ענף אותו הקים עזרא מאיר וסייעו לידו מיקי עפר, חיים קרשפין, ניסים חמי ועוד הרבה נערים מחברת הילדים.
במשך השנים התברר שהכרם אינו רווחי ולאט לאט החלו לעקור חלקות, עד אשר נעקרה החלקה האחרונה בראשית שנות השבעים, ומאז יש לנו ענבים רק במרכולית...
