עלים 2000
בכפרנו הקטן והישן, מכורח המציאות שרדו כמה וכמה מוסדות אשר שיני הזמן לא יכלו להם.
כזה הוא ס-ע, לפעמים קיצור של סדרן עבודה, לפעמים של סידור עבודה.
כך הוא מופיע בעלונים שהודפסו עוד במכונת כתיבה ושוכפלו ידנית במאה הקודמת.
ואם ס-ע עדיין שומר על הגחלת ומתפקד, חזקה עלינו שהוא זה שיכבה את האור...
ועדת עבודה, הצמודה לסדרן, היתה בזמנו ועדה מאד מאד חשובה. על פיהה ישק דבר.
היתה מתכנסת בקביעות, דנה, שוקלת ומחליטה בעיקר ברמה של הטווח הארוך.
לקראת סוף האלף השני, יותר ויותר חברים יצאו לעבודת חוץ או שעברו לשילטקס, ובעצם לא נותר לה מרחב פעולה. בקטע מסויים ניסו לעשות לה הנשמה מלאכותית, משהו מאד יומרני - משאבי אנוש. גם זה לא עזר, הקיבוץ עודד את החבר לקחת אחריות ולמצוא לעצמו את מקום העבודה לפרנסתו.
חברי הועדה בשנות ה - 90 המאוחרות, סבורים היו, שבתקופה הקרובה ממילא כבר לא יהיה ס-ע כיון שלמשל, בתי הילדים של הגיל הרך יהיו אוטונומים ויערכו את הסידור לפי שיקול דעת בתוך המערכת שלהם.
אבל משאלות לב לחוד, והמציאות היא אחרת. סדרן עבודה, בשינוי אדרת, היה ונשאר מנוע-חיפוש אולטימטיבי.
הוא מעיד על נוכחותו ופועלו יום-יום בלוח מודעות וכנראה אי אפשר בלעדיו (?)
לפנים (עד 1982), כשעוד לא היה טלפון בבתי החברים, ס-ע יושב היה אחרי ארוחת ערב, (בה השתתפו כמעט כל החברים) בפינה קבועה ב חדר האוכל הישן, וסביבו מהומה רבתי. מידי פעם היה עוזב את השולחן ונוסע באופניים (טרם הגיע עידן הטוסטוס) לביתה של חברה כלשהי עם תקוה בלב שתסכים להחליף מחר, למשל מטפלת בבית תינוקות, שחלתה.
האוירה היתה מאד לחוצה ומתוחה, כי תמיד תמיד היו חסרות כמה חברות במערכת.
ב-1982 כשהוכנס טלפון לכל משפחה, הוא זה אשר חולל מהפכה בתפקודו של הסדרן.
אבל סידור עבודה תמיד היה ונשאר פרובלמטי במיוחד בחודש תשרי, עם בחירת הועדות, באותה עת יש למצוא את שני הסדרנים למשך השנה הקרובה.
מידי פעם ערכו סדרני העבודה לדורותיהם, שיפור עמדות, זאת כדי להקל מעט על התפקיד הבלתי נחשק הזה.
בשלב מסויים למשל, בראשית שנות ה-90 עברו לסדר את העבודה בשעות הצהרים בתום הארוחה. הסדרן, חמוש בתיק ג`יימס בונד התמקם בשולחן הקבוע, לא לפני שאסף את את המוני הפתקאות שהצטברו בת.ד. ביממה האחרונה.
בתוכן הודעות, בקשות, תזכורות בד"כ לא מרנינות.
לסיום, יצא העשן הלבן הטופס הקבוע של ס-ע היה חוזר למקומו בלוח מודעות.
כמעט 65 שנים הודות לדף זה ידענו מי במילואים, מי נסעו לת"א לקניות, מי בחופשת לידה, חולה או בעבודת חוץ.
השורה הכי ארוכה היתה של כתריסר עובדי שילטקס. היה זה אפוא מעין לוח מודעות מעודכן ובו, גם סידור עבודה ליום המחר. שריד לתקופה בה סדרן עבודה אכן חלש על כל חברי הקבוצה.
התמורות שהתחוללו בקבוצה, כמו המעבר ללינה בבתי ההורים, עובדי חוץ רבים ועוד, השפיעו על מבנה התפקיד, ועל הסמכות. תמיד היה איזה פיחות זוחל, אבל לא היה לו הד או ביטוי בטופס הקבוע של הסידור. הדוקומנט המשיך להופיע ופיגר אחרי ההתרחשויות האמיתיות.
ב- 1997 שינוי - מעבר לסידור שבועי. בשלב זה הודפס דף חדש, רלוונטי, היתה זו תקופה בה נערכו שינויים מהותיים, כמו מעבר לחמישה ימי עבודה של הבחורות.
ב- 1998 חבלי הקליטה של המערך החדש ומכאן מתחיל הדף החדש.
תחת הכותרת תכנון עבודה שבועי מופיעה טבלה ברורה ומסודרת ובה רשימת מוסדות הילדים בגיל הרך והחברות המטפלות כולל היום הפנוי של כל אחת.
הזמן לא הטיב עם התפקיד. אף סדרן לא התעמק בשאלה - עד כמה היה הסידור קשה כשלא היה טלפון או טוסטוס.
עדיין כבכל שנה בחודש תשרי חוזר מסע ה"וייה דולורוזה", תורו של מי לשאת בעול, מי עוד לא היה סדרן.
ואכן רק יחידי סגולה... הצליחו להתחמק.
עוד ראוי לציון שמאז ומתמיד הסידור היה נחלתם של הבחורים, בעיקר הורים צעירים. שברה את המוסכמה לפני עשר שנים מיכל קורן שהתמידה שנה שלמה בתפקיד ואפילו עם חיוך. אחריה נשאו בתפקיד רינה דולגין, נטע וגמן, והילה גן.
נכון לעכשיו ס-ע הוא נתן סלומון. בלי תיק גי`מס-בונד, ללא פינת עבודה קבועה, אבל עם סלולרי צמוד .
בשנת 2000 הכל נזיל, נע במהירות ומשתנה. באמצע העבודה בשילטקס, תוך כדי נסיעה על הקלרק, מזמר הפלפון את הפזמון הישן:
...בגנון פיטנגו, חנה מחר חולה, מי תחליף אותה?
המחליפות הן כ- 7 בנות מהתיכון וסטודנטיות.
נתן ממתין בקוצר רוח למחליף שלו.
