לילי יקירתנו - אריאנה הרן הכהן

הוקרא במסיבת יום ההולדת 90 ללילי בחדר אוכל
עלים 1992
 
אל תפחדי חמודה שלי - זה לא הולך להיות הספד.
רק כמה איחולים להווה ולעתיד, לא פחות טובים מעברך, הן כאישה שהקימה משפחה ענפה למדי והן כחברת קבוצה מאוד לא שגרתית ולא מרובעת, אשר הבריאות שלנו, על כל פנים מצידה הסיעודי, ועוד לפני שהמציאו את המילה סיעוד, עד לפני שנים לא כל כך רבות, היתה מופקדת בידיך האמונות והנאמנות.
 
את לא בדיוק הטיפוס הקוקטי המצוי, ובכל זאת מתברר שהיית מעדיפה שנחשוב כי את רק בת 88, אם כי זאת כנראה עובדה, שאת כבר בת 90 ויומיים.
הקבוצה, מה לעשות, לא מרבה לחגוג ימי הולדת של חבריה. אולי הסיבה לכך היא שהתשתית החברתית הרחבה שלה היא גליצאית ובגליציה לא שמו כל כך על ימי הולדת. אילו הרב היו יקים, כמוך, אולי זה היה קצת אחרת ואז היינו מתחילים לחגוג כבר בגיל הכמעט ילדותי של 75 או לכל היותר 80. כי צריך להיות אופטימיסט גדול על מנת להאמין שרבים בינינו יגיעו לגיל 90 ויעברו אותו בקפיצה.
ודאי ישנם צעירים החושבים שלילי ואף צעירים ממנה, כמו בני 50-60 למשל, לא היו אף פעם בני 20 ומשהו ואולי אף לא בני 40 ומה הם בכלל מבינים.
אז אני מודיעה לכם שלילי היא לא רק בן אדם נהדר, אלא היתה ממש מוסד בקיבוץ הזה במשך עשרות שנים ואפילו עכשיו יש עדיין טעם להתייעץ איתה, איזו משחה למשל   כדאי לשים על פצע מסוים.
אז שתהיי לנו, לילדייך, נכדייך ונינייך בריאה וחזקה עד 119,
כי 120 זה באמת יותר מדי וודאי יימאס לך.
מזל טוב