יום החברה - ישי שטייניג

עלים  08.09.1972
 
3.00: אני מתעורר בבעתה, האישה עדיין במיטתה, אני נרגע, מנסה להרדם. השינה הלכה, עוד 3 שעות ולבד לבד, הילדה ישנה.
6.00: הכל מוכן להעברת התפקיד, האישה מחייכת בסיפוק, מתאפרת עם האיין-ליינר, מעיפה מבט אחרון לעבר הדייסה ונעה לאיטה לכיוון חדר האוכל.
יום האישה החל - התחלתי להזיע.
9.00: הרטיבה, אני מחליף.
9.03: הרטיבה שוב, אני שוב מחליף.
9.15: בוכה, מכניס לה קצת תה, הממזרה צוחקת ומרטיבה שוב, אני גם רטוב, מחליפים - נגמרו התחתונים.
9.30: ריח מוזר עולה באפי, מזה פחדתי, הצבע יפה, צהבהב עדין, מחליפים, שוטפים, משמנים, מורחים בה-בה.
10.00: מחמם את הדייסה.
10.05: בלעה 180.
10.10: הוציאה אויר, פנצ`ר.
10.30: יוצאים לטיול, אני אוחז בביטחה בעגלה ומגלגל לאיטי לעבר הבריכה, שלווה, פסטורלי, אוניברסלי, לא נורמלי.
11.00: הנבלה שוב בוכה, החלפתי לה, השקיתי אותה, הרמתי אותה, השכבתי אותה, בוכה, אני משוגע, השעון לא זז.
12.00: ארוחת צהרים, רץ לעבר הארון, חוטף לחמנייה מארוחת הבוקר, לועס במהירות, מקנח בטמפו. יד שמאל אוחזת בעדינות במוצץ ומניעה אותו אל מול פיה. היא מעונינת באצבע, אני מכניס לה את האצבע, מוציאה, בוכה, אני קרוב לאפיסת כוחות.
13.00: נרדמת סוף סוף, אני נופל על המיטה, נרדם.
13.10: מה, מה קרה? איפה אני? איפה האישה? הילדה בוכה.
מה עשיתי? למה לא יכולתי לשלוט בעצמי לפני 11 חודש?
אני רץ לכוננית תופס ספר של שרשבסקי עמוד 28: אסור להתעצבן, לילדה יהיו קומפלקסים, אני נרגע.
14.00: פותח את קופסת הסיגריות השלישית, הראש מתפוצץ לי.
14.30: ברוך הוא וברוך שמו, דייסה, אני מתחיל לחבב דייסה, קורנפלור.
15.00: מחליף.
16.00: מחליף.
16.10: זמזום קלוש של אוטובוס נשמע מכיוון הכביש, אני רץ למרפסת, הוא עוצר, שכחתי, לעזאזל, אלו רק שני דוקטורים שבאו לטבול בבריכה.
17.00: רגע, השעה הזאת באנגלית פייב אוקלוק - מה הן עושות עכשיו שם? אני אעשה לה קפה בבית, ארחץ את הספל, אדגמן לה כותנות משוגעים, שתחזור כבר.
18.00: הילדה דבוקה לחזי מגחכת בהנאה, אני רטוב כולי, לא מגולח, דביק, השעון שבור מתחת למיטה.
20.00: הרגע המאושר בחיי: שני האוטובוסים מחליקים בעדינות ונעצרים. האישה רגועה, מחייכת, נו, איך היה? היא פולטת.
עליתי על השולחן, ספר תנ"ך בידי האחת בקבוק עם דייסה ובידי השניה החלפה, מוצץ בפה ואני בוכה.
הקטנה העיפה מבט אחרון לעבר הכלבלב על הקיר, פלטה שיהוק קצר ונרדמה.
 
יום האישה נגמר.