רבע לשמונה ושוב יוצאים לטיול לאיזשהו ואדי, באיזשהו מקום שהאינטילגנט (רמי קורן) בסיוטי הלילה חולם עליו.
האוטובוס מלא. הפעם חשו האנשים שלא כתמיד, יהיה טיול קל, נחמד ונעים.
מזג האויר - שגעון.
נוסעים בואדי.
באחת העליות מסרב האוטובוס להמשיך וזה ניראה לי כאות מבשר רעות.
הגענו, יורדים.
הואדי, ואדי, כרגיל מלא אבנים. יש מים בגבים, יש פרחים, ההרגשה נפלאה, נלך כמה ק"מ הוא אומר, נגמור באיזה עליונת, נעלה לאוטובוס ונמשיך ליריחו לארמון איישם. נראה מבטיח.
מתחילים ללכת. הולכים באבנים שבתחילה נראו אבנים ואט אט הופכות לסלעים בלתי עבירים.
האינטלגנט שבכל כוחו מנסה לשכנע אותנו כמה יפה מסביב, נתקל בחומה בצורה של אדישות.
כל מעיינינו לצאת ולראות את האור בקצה המנהרה.
עיקול ועוד עיקול, המים הולכים ואוזלים.
מוזס מקלל, לראלה מיר נתפסו השרירים, מיכל רוצה הליקופטר ומיד, לנה מתחילה לדבר פינית.
רק האבא של אלונה קופץ מסלע לסלע כעז הרים ומזמזם - יוגורט, יוגורט כל החיים.
רמי חש שכאן עלולים להסתיים חייו, נע במהירות קדימה ותופס עקרב צהוב להגנה עצמית, מה שבטוח בטוח.
סוף-סוף יצאנו מהואדי בשעה 14.30.
חם, ומכאן צריך להתחיל לעלות. בשלב זה אזלו המים. האינטלגנט, בהברקה גאונית, החליט לשלוח כמה פייטרים להביא מים.
מי מתנדב? הוא שואל.
מיד קופצים שלושה.
ניסים התימני, דני הפולני, ואיקי היווני. לא יכולתי שלא להזכר בסיפורו המופלא של יהודה קן-דרור ומעבר המתלה.
כולם הגיעו ומתחילים לטפס. ההר תלול ואני נזכר בפשיטות בצבא.
אשתי, שכל חיינו המשותפים טוענת שאין לה כוח בעליות, נראית לי מאוששת להפליא. את התיק העברתי אליה מזמן.
עולים. הר כדרכו של הר, אף פעם לא נגמר.
לאחר שעתיים הגענו לפיסגה. עדיין רחוק רחוק נראית נקודה צהובה על רקע השמש השוקעת.
לא הייתי בטוח אם זה האוטובוס או האינטלגנט עם העקרב הצהוב.
הפייטרים שהגיעו עם המים הצילו אותנו.
עוד ירידה ועוד עליה ומגיעים. השעה חמש.
יחד עם הכבשים החוזרות מהמרעה והטלאים היונקים את חלב אימותיהן, אכלנו פולקה ושתינו.
טופחים אחד לשני על השכם לסיומה המופלא של המשימה - ללא אבדות בנפש וכמעט ללא נפגעים.
וכאן בעצם המקום לגלות שהכל היה מתוכנן מראש.
באחת מישיבות ועדת שנות השישים הוחלט להעמיד במבחן את רגשי האיחוד והעזרה ההדדית בחברה הקיבוצית.
מלאי גאווה עלינו לאוטובוס, עמדנו במשימה !!!
אפילו ניסים הגזבר, הזועף תמיד, חייך חיוך חם וקנה לנו גלידה.
הגענו הביתה.
עוד ואדי נכבש ע"י החוג לידיעת הארץ.
לטיול הבא כנראה יספיק הגי`פ של יוסי.
