דפי הנצחה

קבוצה: בעשור הראשון

 

יעל (יוליה), בת שרה ואוסקר קאנאפאס, נולדה בהורודנקה, פולין למשפחת רופאים. אביה ואחיה היו רופאים, וכן בן-דודה, ד"ר פישלוושיץ, שהיה ציוני פעיל שעלה ארצה כבר ב- 1920.

יעל למדה בבית ספר יסודי בעיר השכנה קולומאה ובאותה עת גרה אצל דודתה סוזנה צ`רנר, בעלה היה מנהל הדואר בקולומאה.

לאחר מכן למדה בתיכון בעיר לבוב. תיכון זה היה עם פנימייה ומיועד לבנות.

באפריל 1914 התחילה ללמוד בפקולטה לרפואה באוניברסיטת וינה.

באפריל 1921 עברה ללמוד בעיר לבוב בפקולטה לרפואה.

ב 1924 נישאו יוליה ויהודה. הם עברו לגור ביחד בביתם של משפחת מאנש בהורודנקה.

לאחר זמן קצר החליטה בכל זאת לסיים את לימודי הרפואה אבל אז לא התקבלה בגלל החוק הידוע "נומרוס קלאוזוס".

במשך כל התקופה הנ"ל, לא השתייכה יעל למפלגה כלשהי. אבל כשהוקם בהורודנקה סניף "ויצו", הסכימה היושבת ראש בלבוב, ד"ר קלפטנובה, להקמת הסניף בתנאי שיעל אנוש תהיה היושבת ראש. וכך היה.

ב- 1931 נולדה הבת לוציה - סילביה. עם עלייתם ארצה החליפו את שמה לסימה, לזכר האב סימון.

יעל עלתה ארצה ב- 1935 לאחר עליית בעלה, ישר לקבוצת שילר.

לא קל היה ליעל לעבור מחיים פרטיים מאד נוחים לחיי שיתוף. אבל הרצון להיקלט בקבוצה עזר לה להתגבר על כל המכשולים.

זמן קצר לאחר בואה סודרה לעבודה בקבוצה. כשהיתה בחו"ל, מעולם לא עבדה.

עבודתה הראשונה היתה במכבסה בתנאים קשים ופרימיטיביים ותחת השגחתה של מרים מיר.

בשעת חרום היתה עולה בלילה לשמירה על "המגדל" ב"בית הגדול" בעזרת סולם צר מברזל שגם ביום היה מסוכן לעלות עליו. תפקידה היה להאיר את הסביבה בעזרת הרפלקטור. תפקיד זה מילאה גם בחודשי החורף הקשים ביותר ועל כך קיבלה את "אות ההגנה."

יעל עבדה בכל עבודות השרותים בקבוצה בשקט, בנאמנות בהתמסרות.

במיוחד יש לציין את עבודת ניהול "מטבח הילדים". מאחר ולמדה רפואה, יכלה לשלב את ידיעותיה בתחום התזונה בעבודת הבישול. ואכן, בתקופתה, כמעט ולא אובחנו מחלות קיבה אצל הילדים בגיל הרך.

במשך 15 שנים ניהלה את מטבח הילדים ונאלצה לשאת יום יום את חומרי המזון מהמטבח הגדול למטבח הילדים שהיה בגן "שקדיה" (היום). הילדים אהבו מאד את מטעמיה.

בשנותיה האחרונות, בהיותה המבוגרת מבין חברות הקבוצה, עבדה בבית החרושת "שילטקס" לשביעות רצון כולם.

 

כ"ח בניסן תשל"ח