דפי הנצחה

אתכם כל פינה מזכירה,

כל תמונה, כל שדה שנחרש וכל עץ מזכירים....

ואנו זוכרים.

דף הנצחה למאנטש אנוש יהודה ז"ל
(18/06/1890 - 29/08/1984) ( - )

קבוצה: בעשור הראשון

שנת עלייה: 1933

יהודה נולד בלבוב למשפחה חילונית משכילה, שם התחיל ללמוד משפטים. במחאה נגד פרופסור סטאניסלאב גראבסקי שהיה ידוע כאנטישמי (גזרות גראבסקי דחפו אלפי יהודים לא"י, הלוא הם גלי העליה הרביעית), עזב את הפקולטה בלבוב ועבר לאוניברסיטה בקרקוב. את התואר ד"ר למשפטים קיבל באונ` של פראג.

משחר נעוריו היה פעיל בכמה אגודות ציוניות ובין מייסדי "הכוח".

בשנת 1913 היה בין המארגנים והמדריכים של "הלגיון" היהודי בלבוב שהוקם ברשותה ובעזרתה של מפקדת הצבא האוסטרי. התרכזו בו כ-250 יהודים צעירים.

המטרה המוצהרת היתה הקמת לגיון מתנדבים למלחמה נגד רוסיה שסימניה נראו כבר באופק, ואילו כוונת סתר של המתנדבים היתה להקים כוח יהודי להגנה עצמית.

יהודה היה ספורטאי מצטיין חרף קומתו הנמוכה. בבחרותו השתתף בקרבות סיף עם אנשים שהעליבוהו, כמנהג הימים ההם. היה קצין בצבא האוסטרי של הקיסר פרנץ יוזף.

בתשע שנות שהותו בעיר פיתח ד"ר מאנש פעילות רבה ומבורכת במוסדות לאומיים וציבוריים שונים: יו"ר אגודת הציונים הכלליים, יו"ר הסיעה היהודית במועצת העיריה שמנתה 18 חברים יהודים. ממייסדי הבנק הקואופרטיבי היהודי ועזר לביסוסה של אגודת הסוחרים היהודים.

בסוף 1933 הצליח לקבל ממשרד הפנים בורשה רשיון להשתתף בטיול של בנקאים הודות לקונסול הפולני באותה תקופה בא"י, ד"ר דב האוזנר (אביו של גדעון האוזנר).

בדצמבר 1935 אחרי פרוק לשכתו ומכירת חלק מהבית בא עם יעל והבת סימה לקבוצת-שילר. קליטת המשפחה בקבוצה לא היתה קלה בתחילה מחמת גילם הגבוה.

למרות גילו, עבד יהודה בפרדס בטוריה, בזיבול ובקטיף תפוזים.

לפני קום המדינה התגייס לנוטרות ושנים רבות היה אחראי על מחסן הנשק.

היה משכים קום ועוסק בעבודות הגינון המקצועיות. היה גם צייר.

בהגיעו לגיל 75 והוא זקן החברים בקבוצה, הוזמן יהודה לבית התרבות למסיבת הפתעה, כולו נפעם ונרגש אמר: "על מה ולמה, לא מגיע לי, את אשר עשיתי, היה זה מתוקף אמונה פנימית, מוסרית, ציונית, ועל כך אין חוגגים."

כשחגג יום הולדת 90 בבריאות טובה, ישי שלו כתב וילדי "להב" שרו:

"כשיהודה הגיע לכאן

כל חייו הוא טיפח הגן

הוא צייר ציורים וניכש עשבים

שושנים ושיחים הוא גזם.

בבית התרבות הפרחים אז פרחו

בצבעים כך חייו נמשכו

נברך בזרים עד מאה ועשרים

יהודה אנוש, לך כך שרים:

יהודה אנוש, יהודה אנוש

אין כמוך בעולם יהודה

יהודה אנוש, יהודה אנוש