דפי הנצחה

קבוצה: בעשור הראשון

שנת עלייה: 1934

 

אברהם קמל הגיע לקבוצה בשנת 1934 מסטניסלבוב שבגליציה - פולין, שם התחנך בתנועת גורדוניה. אחרי ההכשרה עלה ארצה והצטרף לקבוצה.

כאן עבר כמה וכמה תחנות בחייו, בעבודה, בהגנה בנוטרות, ובפעילות למען הקבוצה.

 

אברהם התחיל לעבוד מגיל צעיר עוד בגליציה, משנתייתם מאימו. על כן לא עבר משבר במעבר לעבודה פיסית בקיבוץ.

אברהם רכש לו עמדה בקבוצה כפועל טוב. הוא שלט היטב בזוג פרדות עיקשות ואיתן עבד בחריש בפרדסים, בתקופה אחרת יצא עם זוג הפרדות הרתומות לעגלה למספוא להובלת ירק. הילדים לא ויתרו על העגלונות והשתדלו בכל הזדמנות להצטרף אליו.

עם זוג הפרדות עבד בחציבת כורכר עבודה קשה הכרוכה בסיכון.

 

בשנת 1936, עם פרוץ המרד הערבי, נדרשנו ע"י מוסדות הישוב לגייס שני מתנדבים למלחמה בכנופיות. אברהם נכנס ראשו ורובו בענייני ההגנה במקום ונימנה עם החוג המצומצם שטיפל בענייני הביטחון. החברים ידעו שאפשר לסמוך עליו - הביטחון בידיים נאמנות.

אברהם התגייס לפו"ש - פלוגות השדה, פלוגתו שנחלצה לעזור לישובים מותקפים סבלה לא מעט אבידות. באחד הסיורים לא הרחק מבילו עלה המשוריין שלו על מוקש. בנס הוא ניצל ונחבל בכמה שריטות בלבד.

 

עם סיום תפקידו בפו"ש, חזר הביתה, אז פנו אלינו המוסדות להקים מפעל מחתרתי לנשק שכונה "המפעל" - ליציקת רימונים.

אברהם היה מעמודי התווך של המפעל ועבד בו מיום היווסדו. "עתה כאשר אנו קוראים את קורות "ההגנה" בארץ ומפעליה הנועזים הנראים כאגדות פלאים, אנו נזכרים כי במו עינינו חזינו בעבודת האנשים האלה, אנשי שורה אשר שרתו בקודש בכל מאודם ובמסירות נפש כדי לקיים את הפסוק : "כל ישראל ערבים זה לזה". השתתפותו במשימה זו היא זכות גדולה."

שנים התמיד בעבודה זו הכרוכה בהרבה מסירות נפש, באומץ רוח והמשיך להדריך את העובדים בצאתו.

אברהם עבד על הטרקטור הראשון לעיבוד הפרדס. אחר-כך עבד בענפי המשק עם טרקטור שרשראות.

עם התרחבות משק המכונות והקמת המוסך, עבד אברהם במוסך וכאן שירת את כל הפונים במסירות. תמיד נענה לכולם בעצה טובה ובעזרה הדרושה.

ימים ארוכים עבד בכיבוש חציר וקש בבית ואף ירד לנגב למרות העבודה הפיסית הקשה עבורו.

 

אברהם היה מעורה בחיי החברה, בועדות, באספות. היה איש צנוע ושקט, אהוב על הבריות.

איש שיחה נעים, לא בעל גאווה, אינו רודף כבוד.

בשנים האחרונות על אף התרופפות בריאותו, לא החסיר יום עבודה. במסירות ובנאמנות המשיך לעבוד בקבוצה עד יומו האחרון.

קשה היתה לחברים הבשורה על מותו הפתאומי.

 

כ"ב בניסן תשכ"ב

 

 

אברהם (שני מימין) בחברת אחיו ואחותו 

 

 

 

 עם אשתו קלרה

 

 

ברקע הבאר הראשונה ומפעל "יפתח"

 

 

קלרה ואברהם עם הילדים: רמי, משהלה וגאולה - 1954