דפי הנצחה

קבוצה: בעשור הראשון

 

מרים אקסלרוד מיר, מראשוני הקבוצה ומבוניה. חלוצה מיוחדת במינה.

מרים מיר, שם שהיה למושג בקבוצה, והיה מעין מוסד ברבות השנים. היה בה דחף פנימי, כוח ביצוע, מרץ בלתי נדלה, ומעל לכל אהבת המשפחה וטיפוח כל בני הבית.

חברים נדהמו, איך בגוף אחד מתרכז מיגוון כה רב של תכונות פיזיות ונפשיות.

גן ירק היה בזמנו ענף השדה העיקרי ומרים המרכזת. בכל העבודות - הזריעה, השתילה

העישוב והאסיף, היתה משאירה מאחור את כל הבחורים וכמובן את הילדים והנערים.

דרשה מהם הרבה, אך תמיד דאגה לקרב אותם ל "עניינים", לשתף אותם, לשמור להם עבודות מעניינות המעניקות סיפוק כדי שלא ישתעממו וכדי שיתמידו בעבודה.

 

מרים על "הגבעה". קלטה את קבוצות הילדים פליטי השואה וגבעת הילדים הופכת מרכז חייה.

ידה בכל ובעזרת הילדים בלבד מקימים בתי ילדים מסודרים, חדר אוכל, מחסן בגדים ובעיקר - הגבעה הופכת לאזור ירוק ופורח. אירגנה טרסות, שתלה פרחים, נטעה עצים, היה זה המקום היפה ביותר בקבוצה. לכאן הביאו החברים את אורחיהם לטיול.

מרים ראתה בעבודה זו את מפעל חייה והקדישה לכך את כל מרצה וזמנה.

שלמה מיר, בעלה מתנדב לבריגדה במלחמת העולם השניה והיא נשארת לבד, עם שני ילדים,

אך מאומה לא נפגע בתחום בו היא עוסקת.

יוסי עופר כותב:"התחייבתי בפני מרים שבשבת בבקר, בית התרבות יהיה נקי ומסודר אחרי

המסיבה של ליל אמש. כשהגעתי ב 6.00 בבוקר כבר הכל היה נקי. מרים הסבירה בערך כך:

"האמנתי שאתם תסדרו, אבל צעירים אוהבים לישון וידעתי שלא תספיקו לנקות הכל מוקדם

והרי היום שבת. וזה לא סתם בית, זהו בית התרבות, בית התרבות של הקבוצה.

אתה יודע מה זאת אומרת שחברים עוברים בשבת, אולי עם אורחים ובית התרבות לא מסודר?"

ועוד הוסיפה על חריצותה : "אני קמה ועובדת מוקדם אבל זה לא מפני שאני חרוצה. פשוט אין לי ברירה, בשעות היותר חמות אני לא בן אדם. אם לא אקום מוקדם, לא אוכל לעמוד בעבודה זו, ואם לא אוכל לעשות משהו מועיל בקבוצה, אני אבודה.

אתה באמת חושב שאני מסוגלת לחיות רק בשביל המשפחה שלי?"

 

מלחמת העולם חלפה ולמרים נודע כי בנות אחיה נותרו לבדן. לא שאלה ולא חיכתה, מיד סידרה קבלתן כאן כבנות למשפחה.

מרים, אישה עשירת נפש ובעלת לב חם. ידעה להבין הלכי רוח ורגשי לב של כל אחד ואחד. קלטה משפחות שהגיעו זה עתה, בני גרעין שהיו כאן בשל"ת.

אחרי שהתחתנו בניה, נתן גורי ודודי, וגם נכדים הקיפו אותה, עכשיו, היה זה שבט בו כל אחד זכה לטיפול והמשפחה המורחבת מתגבשת הודות למרץ הבלתי נדלה של מרים ראש השבט.

מרים ידעה והבינה שמשפחות גדולות ומלוכדות עם בנים ממשיכים מהוות בסיס איתן ויציב לחיי קבוצה בריאים.

 

בחייה זכתה להרבה, ודאי הספיקה ליצור כפליים מכל אחד מאיתנו.

היתה חלוצה בכל רמ"ח אבריה. "אשת-חיל מי ימצא" נאמר על קברה.

 

י"ט באייר תשל"ב

 

עם נתן - 1929