דפי הנצחה

שם נעורים: בינה אבוש 

 קבוצה: בעשור הראשון

 

מינה נולדה בלייפציג למשפחה חרדית שהיגרה בסוף המאה ה-19 מפולין לגרמניה. אביה, יחזקאל, עסק כל ימיו בלימוד בבית הכנסת, ואמה, בלהה, דאגה לפרנסה ולגידול שמונת ילדיהם.

בהגיעה לגיל 15-16 בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, החליטה מינה להפסיק את לימודיה, וכבר אז היו לה תכניות - לעלות לפלשתינה.

כדי להגשים חלום זה, ולתרום לבנין הארץ באופן הטוב ביותר לדעתה, עזבה את בית ההורים והצטרפה לאחד מבתי הספר לחקלאות. בעבודת כפיים ושיעורי עזר מימנה את שכר הלימוד ואת קיומה. לא פעם רעבה ללחם, תרתי משמע.

עם סיום לימודיה לתואר אגרונום, עבדה בעבודות שונות כדי לחסוך כסף לעלייתה. מינה עבדה ככוח עזר בבית יתומים, בבתי חולים, כאומנת לבני משפחה יהודית אמידה, ולבסוף, כמדריכה בחוות הכשרה חקלאית של "כחול-לבן".

 

ב- 1923 עלתה מינה ארצה, וכעבור זמן קצר הצטרפה לקבוצת חלוצים יוצאי גרמניה שהועסקה בבנייה בהר הצופים. תפקידה היה לבשל ולכבס לחברים.

לשם כך היתה יוצאת כל בוקר להביא מצרכים מהשוק ולקנות מים מבאר הכפר הסמוך. הכנת האוכל נעשתה בתנאים פרימיטביים והכביסה בידיים.

מינה חזרה וסיפרה על טיול אחד שהיה כנראה הגדול בחוויותיה אז - הליכה ברגל בליווי שניים מחבריה מירושלים עד דגניה והלאה עד מטולה.

מינה נמצאה מחוסרת עבודה בסיום בניית האוניברסיטה, אך הוזמנה ע"י חנה מייזל להצטרף לצוות המורים של בית הספר החקלאי לבנות בנהלל.

נישואיה למרדכי הביאוה לקבוצת שילר.

כאן, סייעה מינה להקים את גן הירק, הביאה את הקולרבי שלא היה מוכר ואת תות השדה כגידול מסחרי. עבדה בנוי וטיפחה גינות.

בהגיע ילדי לנה לקבוצה, אימצה המשפחה את אחד הילדים - יעקב [יאצ`ק].

כבר מגיל צעיר נחשפה מינה לשירה ולפרוזה של היינה, גיטה, שילר ואחרים. עם הצטרפותה לקבוצה, היו ספריהם הנכס היקר ביותר שהביאה איתה.

 

מינה היתה אישה צנועה הן בלבושה והן במגעיה עם חברים. עם זאת, ידעה להתלבש באלגנטיות ואפילו את בגדי היום-יום הקפידה לגהץ ולסדר בקפידה.

מינה היתה ידועת חולי, אך נשאה מכאוביה בשתיקה.

תמיד שמרה על אופטימיות והקרינה ממנה על אחרים.

 

ז` בסיוון תשנ"ג

 

קישורים אישיים:

 

 

1916 

  

 

מטפלת בבית יתומים - גרמניה 1919-20

 

 

דוד לכטר, מרדכי ומינה רבד, שלמה מיר - חתונה בקבוצת שילר - 1928

 

 

1929