דפי הנצחה

 

כתב לשילרנט יהודה רבד:

מנחם, כמו רבים מניצולי השואה, נמנע מלספר לאחרים על ילדותו, בית הוריו, תקופת המלחמה.

כל מה שידעתי עליו היה מסִפרה של לנה קיכלר "מאה ילדים שלי", בו הקדישה פרק למנחם.

מנחם ולאה היו בני אותו גיל ובידידות מתמשכת ולכן הייתי חשוף במידת מה לקורה לו.

מאחר ומנחם התעניין ועסק במתמטיקה, הוא פרש בפני מידי פעם בעיות מתמטיות מורכבות.

 

מנחם נולד ב - 17.12.1936 למשפחה אמידה וגודל למעשה על ידי מטפלת-אומנת.

עם פרוץ המלחמה הוסתר מנחם בביתם של קרובי אותה אומנת באיזור כפרי. בהיותו בלונדיני ובעל עינים כחולות לא היתה לו בעיה להסתובב חפשי. אחרי המלחמה, כשלא אותרו הוריו, נאסף מנחם על ידי לנה קיכלר. את שעבר על הילדים עד הגיעם לארץ אפשר לקרוא בספרה.

 

מנחם למד בבית הספר בברנר עם ילדי הקיבוץ והצטיין בלימודיו - הן במקצועות הריאליים והן במקצועות ההומניים.

מנחם גוייס ושרת בחי"ר, כשמפקד הפלוגה שלו היה בן דודו. מנחם לא זכה להעדפה בשל כך וגם לא ניסה לקבל אותה.

לאחר שחרורו מצה"ל הוא נשלח לסמינר למדריכים של הסוכנות היהודית בירושלים, כשעם סיומו נבחר למדריך ולמחנך של קבוצת נערים ונערות ממשפחות קשות יום שהובאו לקיבוץ על ידי "עלית הנוער".

תפקיד שמילא בהצלחה מירבית.

 

מנחם עזב את הקיבוץ והלך ללמוד ארכיטקטורה בטכניון בחיפה ופִּרנס את עצמו כמורה בבית הספר בגבת וכשכיר של "המשביר" בחיפה. בשנת לימודיו השלישית חיבר מנחם, במסגרת פרוייקט שעסק בו, ספר שנושאו: "חלוקת המרחב על ידי מבנים סימטריים וא-סימטריים".

בסופו של דבר הוציא מנחם עבודת דוקטורט ביחסים המתמטיים בגופים ארבע מימדיים.

התברר כמעט מיד שאין בטכניון מי שיוכל לבדוק אותה. מי שעשה זאת בסופו של דבר היה פרופסור קוקסטר מקנדה.

 

מנחם קליינמן, אריאנה הפנר - על הספסל בחג השבועות

 

מנחם נהג לבקר אצלנו מדי פעם ותמיד היה זה אירוע מהנה ומעניין הן לנו והן לחוג של ידידים (בהם אריאנה).

אז גם נודע לי שבחיפה גר הדוד שלו עם משפחתו.

מתי שהוא בשנות השמונים נסעתי עם מנחם לירושלים לפגוש בדודתו אחות אביו שהגיעה מארה"ב.

אז נודע לי, להפתעתי ולהפתעת מנחם, שבעלה של דודתו הינו בן דוד מדרגה שלישית של אבי מרדכי רובינפלד.

 

מנחם סבל ממחלה גנטית הידועה בשם "מניה דפרסיה",שפעמים העצימה את יכולותיו וביצועיו ופעמים הביאה לאשפוזו.

בשלב מאוחר יחסית, משהחמיר מצבו, נענה הקיבוץ לפנייתנו והעמיד לרשותו דירה שבה חי עד מותו.

כל מי שהיה עובר בכביש שליד ביתו היה זוכה מידי פעם בשטף של צלילי פסנתר שבקעו ממנו.

מנחם למד נגינה עוד בשהייה של "ילדי לנה" בפריס; ומורתו נקראה גב' פינק.

בשילר היה מלווה ערבי תרבות וחג בנגינתו.

 

 

קישורים אישיים: