דפי הנצחה

שם נעורים: שיינוולד

ארץ לידה: פולין

קבוצה: בעשור הראשון

 

שיינוולד היה שם משפחתה של יטקה (יהודית) מבית הוריה.

שיינוולד פירושו עולם יפה, ודומה כי מושג זה מתאים במיוחד לאישיותה של יטקה.

יטקה היתה יתומה מגיל צעיר, ולא ידעה כמעט אהבת הורים מהי.

יטקה היתה הרוח החיה בהכשרה החקלאית, ובלטה בנכונותה לעזור לזולת.

היא פילסה לעצמה את דרכה בחיים לבד ובאופן עצמאי, וכך הגיעה לישראל, לקבוצת שילר.

כשהגיעה לקבוצה עבדה בתחילה בבתי הילדים ודאגה לחינוך הילדים, ובשנים המאוחרות יותר, מ- 1969, עבדה במטבח הילדים.

יטקה היתה מסורה לעבודתה. היא לא היתה מבין הפעילים והמדברים לא בוועדות ולא באסיפות. אולם שנים רבות של טיפול מסור ואוהב בילדים יישמרו לזכרה.

 

בעת ששיטות החינוך השתנו, והדאגה היתרה לילד, לנקיונו, לבריאותו, לתאבונו, החליפה אופנתה לחופש, לדרור, לחינוך החופשי, יטקה לא הבינה זאת. לגביה, כמו אף לגבי חברות אחרות, הנפש האימהית- יהודית, היתה עיקר. וכשהכירה יטקה בכך שדרך עבודתה בטיפול בבתי הילדים, אינה מקובלת יותר, פנתה למקום עבודה חדש, אשר עדיין היה לו קשר עם הילדים- הפכה להיות מבשלת לפעוטים.

במטבח שוב יכלה לבטא את דאגתה האמיתית, להכין אוכל טעים, לשמור על הניקיון, ולהכיר דרך התבשילים והדייסות כל ילד וילד, כל תינוק ותינוק.

היא היתה אשת משפחה נאמנה וטיפלה בילדיה ובבעלה במסירות ובהבנה. היא זכתה לשנים טובות לצד נתן בעלה אשר פינק אותה, והחזיר לה אהבה אשר חסרה בילדותה.

 

בשנים האחרונות לחייה, לאחר שפקדו אותה שני אסונות - מות ביתה ורדה ומות בעלה נתן, הלכה רוחה ודעכה. בימים אלו היא הקדישה עדיין את זמנה למטבח הילדים, ובראש דאגותיה עמדה הזנת הפעוטים. בזמנה הפנוי ביקשה להיות במחיצת נכדיה ומשפחתה.

בחודשים האחרונים בחייה ניכרה כבר מחלתה, ואז נתגלו בה תכונות של חוסן פנימי ואומץ לב, והיא הצליחה להאמין ולקוות לימים טובים יותר.

 

כ"ו באב תש"מ

 

קישורים אישיים:

 

 

 מוטל ושיינדל רוזנפלד, שמואל קרמיש, מינה רבד, {}, מרים מיר, יטקה שי, {}.

 

 

 עם הבן עובד - 1948

 

 

 {}, יטקה שי.