דפי הנצחה

אתכם כל פינה מזכירה,

כל תמונה, כל שדה שנחרש וכל עץ מזכירים....

ואנו זוכרים.

דף הנצחה לרוזנפלד מרדכי מוטל ז"ל
(04/02/1900 - 06/01/1991) ( - )

קבוצה: בעשור הראשון

שנת עלייה: 1930

נולד בעיירה מיילניצה בגבול רוסיה גליציה למשה וחיה רוזנפלד.

לפניו, שתי אחיות, אידל וחנה והאח שלום. מוטל הוא בן הזקונים.

אביו, רב העיירה, אהב תנ"ך, עסק בכתיבה חיבר דברי דרש וחידושי תורה וקיבץ אותם בשלושה ספרים.

מוטל עבר את המסלול התורני כולו. את בית הספר היסודי-ממלכתי סיים בהצטיינות. בערבים למד דקדוק וספרות עברית אצל מורים לעברית.

מלחמת העולם הראשונה היתה טראגית עבור כולם וגם בעיירה מיילניצה הגיעו עד פת לחם. אנדרלמוסיה כללית פשטה. מחלות, פוגרומים, על רקע זה התחילה התעוררות של תחיה לאומית. נפתחו חוגים לעברית, כאן הכיר מוטל את בח"ל שיינדל, ויחד החליטו לבנות את עתידם בארץ ישראל.

כדי להתפרנס, וכמקצוע לעתיד, למד מוטל נהגות ופתח חברת מוניות. אחרי 4 שנים חיסל את עסקיו וקיבל אשרת כניסה לא"י כ"משקיע בעל הון". מוטל הביא איתו 150 לירות שטרלינג שהיו אז כסף גדול, ומסר את הכסף ללכטר הגזבר.

אחרי זמן מה ובקשיים מרובים הצליח להביא ארצה את שיינדל ובנו יחיאל .

בשנת 1930 כשמוטל הגיע לקבוצה היו פה כ- 30-40 נפש.

כל בוקר יצאו רוב הבחורים לעבודות-חוץ בפרדסי הסביבה. ביניהם מוטל, בחור חזק, מלא מרץ חרוץ מאד ומלא שמחת חיים על הזכות שניתנה לו להיות חלוץ עובד אדמה בא"י.

מוטל בא לא"י כשהשפה העברית שגורה בפיו, כבר בבית ספג חינוך ציוני.

כולם העריכו מאד את הגינותו, חריצותו ויושרו.

בצעירותו, היה מוטל איש ציבור פעיל, השתתף בועדות, יחד עם הנס דנקוורט היה סדרן עבודה, היה מזכיר, רכז פרדס, רכז מטעים, ואחראי על מכוני השאיבה ורשת המים.

איש קיבוץ מסור כולו למפעל הציוני.

איש נעים היה מנצר רבנים איש ספר, נבון וער לבעיות הזמן.

אסון קרה למשפחה כששכלו את בנם יחיאל. באיפוק נשאו את כאבם.

בנם השני - אבנר, הקים את משפחתו בלכיש.

אודי הנכד כתב לסבא מוטל :

סבא שלי

לא היה איש חשוב, לא מנהל גדול,

לא מלומד מפורסם שיודע הכל.

איש עשיר לא היה עם מכונית מפוארת,