דפי הנצחה

דף הנצחה לשטייניג אברהם ז"ל
(01/01/1906 - 27/06/1979) ( - )

קבוצה: בעשור הראשון

שנת עלייה: 1932

אברהם נולד בעיירה אוזייראן אשר במזרח גליציה, האזור השתייך אז לאימפריה האוסטרו-הונגרית שבירתה וינה. הקיסר פרנץ יוזף שכינויו בפי היהודים היה "קיר"ה - הקיסר ירום הודו", שלט באימפריה שגליציה היתה בה פרובינציה נדחת. בעיירותיה התגוררו יהודים רבים, דתיים רובם ככולם, ובעיירה הם חסידיו של הרבי מצ`ורטקוב, שהיתה עיירה גדולה יותר במרחק לא רב.

משפחת שטייניג היתה משפחה אמידה, יחסית, שהתפרנסה ממסחר ומחנות שסיפקה מצרכים שונים לבני העיירה. ככלל היתה הסביבה מאוד דלה ובלתי מפותחת והיהודים חיו בדוחק רב.

מלחמת העולם הראשונה מביאה לשינוי ניכר. האזור מסופח לפולין. בתי הספר מתחילים ללמד בשפה הפולנית והתושבים הנוצריים שהיו אוקראינים ופולנים "מרימים ראש" והאנטישמיות שהיתה חבוייה מופיעה בראש חוצות.

התנועה הציונית מתפתחת בעיירה הנדחת. כל המפלגות הציוניות פעילות. מקיימים אסיפות וחוגים, אוספים תרומות לקרן הקיימת, מקיימים פעילות ספורט, מוקמת ספריה עברית אך עדיין האזור עני ונידח. בני הנוער מוצאים עניין בפעילות הציונית ששיאה עלייה לארץ ישראל. אברהם משתייך לתנועת "התאחדות" ובמסגרתה יוצא להכשרה חקלאית לקראת עלייה לארץ ישראל.

הוא קושר קשרים עם צירל (צילה) גילזון שאחיה מנדל כבר חבר בקבוצת שילר, שנוסדה על ידי יוצאי תנועת התאחדות בפולין.

ב - 1932 עולים, בנפרד, אברהם וצילה לארץ ישראל ובאופן טבעי מגיעים לקבוצת שילר. כעבור זמן כשהם לא נקלטים בקבוצה הם עוזבים לתל אביב. צילה עובדת במשק בית ואברהם כפועל תעשייה. בסיוע קרובי משפחה הם נישאים.

ב - 1933 הם חוזרים לקבוצת שילר. ב - 1934 נולד בנם הבכור משה. אברהם מתחיל את דרכו כפועל אריזה ועד מהרה מסגל לו את המקצוע היוקרתי נגר תיבות. במסגרת האריזה בנו הנגרים את תיבות האריזה שהגיעו מפורקות והנגרות נחשבה עבודה מיוחסת ששכרה בצידה.

בהמשך דרכו מפתח אברהם את ענף הבננות בקבוצה כאשר המטעים הראשונים באזור הרפת של היום ושטחם כמה עשרות דונמים. ב - 1938 נולד בקבוצה בנם השני יוסף. הבן השלישי ישי נולד ב - 1945.

אברהם עובר לענף הבניה ועד מהרה הופך מומחה לדבר. הוא לומד את מקצוע הטפסנות ועובד גם מחוץ לקבוצה, בין השאר בבניית ה"ארמון" של חיים ויצמן ברחובות.

בשנות ה - 40 השתרע השטח הבנוי בקבוצה בין דרך העפר שהוליכה לגבעת ברנר ממזרח ופרדס 40 במערב, "הגבעה" כללה מספר מבנים ובינה לבין עיקר השטח הבנוי, מטעים ושדות בור. פעילות הבניה העיקרית התקיימה בשטח זה. אברהם מרכז את ענף הבנייה בקבוצה. בתחילה נבנה "הבית החדש". הבית יועד לילדים ועולים חדשים.

ב- 4-1943 נבנה בית התרבות שנחשב אז פרוייקט רציני מאוד. ב - 1948 נבנתה בריכת השחייה. בכל הפרוייקטים האלה היה אברהם הדמות הדומיננטית ביותר.

ככלל, היה אברהם שטייניג תמיד אופוזיציה להנהגת הקבוצה ולא פעם התעמת עם יחידים וקבוצות אך בשטח המעשה היה פעיל וחרוץ מאוד.

לאחר הקמת המדינה מגיעים עולים חדשים קרובי משפחה ובני העיירה לישראל, אברהם נרתם לעזרתם "פותח דלתות" ומסייע ככל יכולתו בקליטתם בארץ. הוא גם הופך ל"שדכן" חובב ומשדך את אחותו של שיפל לאלמן אחד מקרוביו. בשנים מאוחרות יותר ידאג לשידוך לשרה, נערה מאומצת במשפחה.

בתחילת שנות ה - 50 עובר אברהם לפעילות תנועתית. הוא עובר לעבוד במח` הבניה של ה"איחוד" ומנהל את הנגריה ומחסן חומרי הבניה בנצר סירני. כל עשור שנות ה - 50 עושה אברהם בפעילות זו וזוכה להערכה רבה. רק ב - 1959 הוא חוזר לקבוצה. בתחילה הוא מופקד על ה"אסם" ועל פעילות התברואה ובשנות ה - 70 עובר לנהיגת בית, הוא הנהג המוביל לרחובות במשך כ - 10 שנים. כשהוא כבר מבוגר, קרוב ל - 70 הוא מפתח לו הובי: נגרות. ליד הבית הוא מקים נגריה קטנה ובונה רהיטים קטנים אותם הוא מחלק בין קרוביו ומכריו. את רוב זמנו הוא מקדיש לילדים ולנכדים בקבוצה ומחוץ לקבוצה.

ב - 1979, כשהוא רק בן 73 חלה אברהם, אולי בפעם הראשונה בחייו, המחלה ממארת, מזכרת כואבת מעישון כבד בשנים קודמות, ולאחר כחודש של אישפוזים וטיפולים נפטר.

היתה זו מסכת חיים לא ארוכה אך מאוד נמרצת של איש עשייה ועבודה שגם היום ניכרת פעילותו הברוכה בהרבה אתרים בקבוצת שילר.

יהי זכרו ברוך

ב` בתמוז תשל"ט