דפי הנצחה

קבוצה: בעשור הראשון

שנת עלייה: 1932

 

שלמה גוטסמן נולד בעיירה טישמייניצה, ליד סטאניסלאבוב להורים מרים ופנחס.

היה זה בית דתי, הקפידו על קיום המצוות יחד עם זאת היה זה בית ציוני. לכן ההורים לא התנגדו להצטרפותו לקן תנועת גורדוניה כשנוסד ב 1924.

שלמה למד עד גיל 16 ואז עבר לעבוד עם אבא בחנות הבדים שלו.

ב- 1930 יצא להכשרה בעיירה מיקוליצי`ן. יחד עם ישראל שטוסר וחיים טל עבד קשה במנסרה כ- 10 חודשים, תנאי לקבלת סרטיפיקט כחלוץ.

ב- 1932 יחד עם קבוצה של 10 חלוצים מגורדוניה, הגיעו לנמל יפו ונסעו לקבוצה.

משהגיעה קבוצה זו - "מילואים של גורדוניה" לשילר, בית הביטחון כבר היה קיים ועוד כ- 2 צריפים.

כעבור יומיים יצא לעבודת חוץ בפרדס ב"עידור הגדול" שם היה עליהם לעבוד בקצב של הפועלים הערביים, אחרת יפוטרו.

הליכה ממושכת ומתישה היתה עד לפרדס, לפעמים למעלה משעה. שלמה הקדים את השכמתו כדי להספיק להניח תפילין.

כמו רוב החברים, גם שלמה השכים, לעיתים בחשכה, כל אחד קיבל את סל המזון שלו שהוכן בלילה ויצאו לפרדס אותו קבע סידור העבודה בבית. מכל הפרדסים בהם עבד, הנוח והנעים ביותר היה זה של לוינסון. היו לו כמה יתרונות:

קרבת הפרדס איפשרה לאכול בבית.

העבודה אמנם היתה קשה, בעיקר סבלות, אבל היחס אליהם היה חם ואוהד.

 

ב- 1936 הוחזר שלמה לעבודה בבית, במספוא. בתקופה זו נשא לאישה את רחל שהיתה חברת נוער א`. שני בנים נולדו להם - רענן ורפי. שלמה זכה להנות מנכדים, ילדיו של רענן, והקן המשפחתי היה בראש מעייניו.

בשנים 1940- 1943 עבד שלמה במפעל המחתרתי - גבעון, וכשנסגר בשנות המלחמה, חזר לפרדס.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נגרמו נזקים לפרדס, לא ניתן היה לשווק את ההדרים ואז עברו לסחיטת מיץ מהתפוזים שלא ניתן היה לייצא ולמכור.

שנים ארוכות עבד שלמה בפרדסי הקבוצה במסירות ובחריצות בחלקן היה גם מרכז הענף. שלמה ראה בעבודתו שליחות וייעוד.

בשנות ה-70, בגלל בעיות בריאות עבר לעבוד בשילטקס.

 

שלמה היה פעיל בתחום הביטחון בסביבה, על כך קיבל את אות ההגנה.

בקבוצה היה פעיל בוועדות, סדרן עבודה, חבר מזכירות.

שנים ארוכות עבד בשילטקס. תחילה השתלב במערכת בהתאם לצרכים, מאוחר יותר, בגיל 70 בגיל 80 ומעלה הקפיד כל בוקר להגיע לשילטקס לעבוד בגלגול ובאריזת גומי ושרוכי נעליים.

לבית סיעוד הגיע בסוף שנות ה-80 לחייו.

 

כ"ו בניסן תש"ס