דפי הנצחה

קבוצה: נישואים

תרפ"ו - תשס"ה

 

שמואל אבידור הכהן נולד בשכונת בתי מחסה בעיר העתיקה בירושלים, נצר למשפחת רבנים וסופרים, דור רביעי בעיר שהשתייכו לזרם החרדי. סבו, הרב אברהם יצחק שור, כיהן כאב בית הדין של קהילת החסידים בירושלים. אחיו הרב מנחם הכהן היה חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה והאח ד"ר פנחס פלאי היה מרצה למחשבת ישראל ועורך ספרי יהדות.

אבידור הכהן למד בישיבת "חיי עולם" החרדית ואחר כך בישיבת "מרכז הרב" הציונית דתית ובסמינר לרבנים "אלומה" בירושלים. במלחמת העצמאות גויס על ידי הרב הצבאי האשון הרב שלמה גורן לשמש קצין הווי דתי בצה"ל והיה הראשון ששימש בתפקיד זה. בתום המלחמה פעל יחד עם הרב גורן להבאת גופות החללים לקבר ישראל.

 

את דרכו העיתונאית החל בשבועון "נרות שבת" שערך אביו, הרב מרדכי הכהן. בתחילת שנות החמישים הסמיך אותו הרב הראשי, יצחק הרצוג לרבנות. במקביל התמנה להיות מזכיר "הפועל המזרחי" בירושלים, אולם בתוך זמן קצר מאס בפוליטיקה ושב לעיתונות. הוא כתב טור ב"הצופה" בו נהג לתקוף את הממסד הדתי והיה גם כתב "ידיעות אחרונות" בירושלים. הוא יסד והוציא לאור יחד עם אחיו, פנחס פלאי, את השבועון הדתי "עין בעין" ששינה את שמו אחר כך ל"פנים אל פנים". השבועון שיצא לאור במשך 18 שנה, נחשב לביקורתי כלפי הממסד הדתי, שכן לא היה כפוף ל"וועדות רוחניות" ולרבנים מנחים. חלק ניכר מתוכנו נכתב על ידי הכהן עצמו, בשמות בדויים, אחד מהם היה השם אבידור (אבי יעקב, דוד ורינה), שהפך לחלק משמו המלא. חיבר את הספר "האיש נגד הזרם" על משנתו של הרב קוק ואת הספר "יחיד בדורו" על הרב הרצוג.

 

החל משנות השישים שימש כרב הישוב כפר שמריהו. בבית הכנסת שלו ישבו גברים ונשים ללא מחיצה (אם כי בנפרד) ולכן זכה המקום לדימוי "קונסרבטיבי", מה שהביא את העיתונות החרדית לצאת בהתקפות כלפיו.

אולם עיקר פרסומו הציבורי בא בתוכנית הטלוויזיה "פרשת השבוע" ששודרה שנים רבות מדי יום שישי בערוץ הממלכתי בין הסרט בערבית ליומן השבוע.

 

בשנת 1979 במסגרת סמינר תרבות של התנועה בגבעת חביבה פגש את אריאנה הרן. הוא נפרד מאשתו, נישא לאריאנה ועבר להתגורר עמה בקבוצת שילר (היא כתבה עליו את השיר "האם אתה מאושר" שהולחן מאוחר יותר ע"י שלמה ארצי ובוצע ע"י ריטה). במשך 25 שנה הפגינו השניים זוגיות מאושרת. זכור סדר הפסח שערך ושהוקלט לטלוויזיה במה שזכור כ"הסדר של המדינה". בחורף 2003 נפטרה במפתיע אריאנה אירוע ממנו שמואל לא התאושש. בין היתר הוא הקדיש את זמנו להנצחת שמה ופועלה תוך שהוא מממן מכיסו הפרטי הוצאת ספר שמרכז את שיריה משלושת הספרים שהוציאה.

 

את ספרייתו הייחודית שכללה לא פחות מ-11000 ספרים, תרם אבידור הכהן עוד בחייו לישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים. בשעה שעסק במלאכת העברת הספרים, לקה אבידור בליבו, והובהל לבית החולים שם נקבע מותו.

הרב שלנו איננו

 

בוקר ראשון בלי שמואל השכן. אין טריקות דלת מעבר לקיר. לא נתפס, גם שמואל איננו.

בשביל כולם אתה הרב שמואל אבידור הכהן. בשבילנו אתה שמואל השכן, שמואל ואריאנה השכנים שלנו.

כעת רצות במוחי התמונות מהשנים הראשונות, עת עברתם לדור לצדנו. הייתה בבית שלכם שמחת חיים של זוג צעיר ואוהב. החברים היו מגיעים, שיחות לתוך הלילה בענייני היום ובעניינים ברומו של עולם, קולך העמוק והחזק משתלט על השיח, ניחוחות של בישולים ושל אהבה וזוגיות.

יש לך משפחה גדולה וענפה ובכל זאת, בהכירך את אריאנה, בחרת לבוא ולהיות שותף מלא בחיי הקבוצה. במהרה התערית בחברתנו והפכת לחלק מהנוף הקיבוצי שלנו. מהמשפחה. היכולת לחבור לאנשים מגוונים שונים ולהתאים את עצמך לכל אחד מאיתנו היא שאפיינה אותך, לצד גדולתך בתורה. עולה בי תמונתך, מחייך מבעד למשקפיים העבים - ולא מרפה, כאילו בקשת לומר דבר מה בטרם לכתך אל מותך.

מאז מותה של אריאנה לא התאוששת. ראינו את הקושי. לעיתים רחוקות שיתפת אותנו בעצב הנורא שאפף אותך. השקעת ימיך בעבודה ועת חזרת הביתה היית מסתגר, מכבה את האורות ולא מאפשר להיכנס לבקרך. ראינו ושתקנו. כיבדנו אותך בדרכך והיינו שם בשבילך בכל עת, אלא שאתה לא תמיד אפשרת, לא רצית להפריע, לא רצית להכביד. בשוקה מצאת חבר ואתו היית מדבר על האובדן של אריאנה, שכה אהבת, ועל הגעגועים אליה.

תהליך ההבנה, שכבר אינך יכול לעלות אל הספרייה שכה אהבת, לשהות בתוכה ולעבוד בה, היה קשה מנשוא. הלבטים לא הרפו, הפכת בדבר, חשבת וידעת כי עליך מוטלת החובה להיפרד מהספרים ולא להשאירם אחרי מותך ללא מען. וכך, הביאה אותך יד הגורל לקבוע תאריך לפרידה, שהייתה גם הפרידה שלך מהחיים.

יהי זכרך ברוך ותהא נשמתך צרורה בצרור החיים.

 

מילים לזכרו של הרב שמואל אבידור הכהן אשר לימד בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר במשך מספר שנים לאחר פטירתו

מעטה של תדהמה נפל על בית המדרש רבנים ע"ש שכטר כשנודע על פטירתו בטרם עת של הרב שמואל אבידור הכהן. הרבה שנים הרב שמואל תרם לכל באי בית המדרש מחוכמתו, מיושרו, מהמיזוג המיוחד שלו של יהדות ומוסר, מחריפותו, מאהבתו לבריות ומאישיותו המיוחדת במינה. הוא היה חוויה, הוא היה תופעה.

יהודי שנולד למשפחה חרדית-סטמארית שהחליט להיות מתלמידיו של א.י. השל הקונסרבטיבי, שהחליט לכהן בקהילה מסורתית בארץ (כעשר שנים כרבה של קהילת "עדת שלום" ברחובות), שהיה מוכן ללמד בנות להניח תפילין ועוד.

הוא היה נגיש ביותר לכולם, בלי קשר למידת שמירת המצוות ולרמת הידע. הוא ידע את אילן היוחסין של כל העולם החרדי והדתי וסיפר הרבה סיפורים על רבנים ועסקנים ומשפחותיהם. הוא תמיד ניסה לדבר אמת גם כשזה סיכן את מעמדו האישי, תמיד חתר להכניס שיקולים מוסריים לסוגיות דתיות והלכתיות. הוא היה "איש שטח" שכל חייו קשר בין עולם הלימודים ו"הלכה למעשה" בקהילה.

במשך השנים שלו בפקולטה בשכטר, הרב שמואל לימד קורסים, העביר סדנאות והנחה אירועים מיוחדים למשל לרגל חגים, בפסח הביא עשרות דוגמאות של ציורים ופרשנויות מהאגדות, לל"ג בעומר הוא שר את עשרות הבתים של "בר יוחאי", והכל בעל פה! כל אירוע כזה לווה באישיותו החמה והמחוספסת, עם סיפורים בלי סוף והרגשה שזהו יהודי "אמיתי" שיהדותו ממלאת אותו באופן אורגני, ותחושותיו כמו ידיעותיו יונקות ממקורות יהודים אותנטיים.

חייבים גם להזכיר את תרומתו העצומה לסטודנטים של הסמינריו בבואנוס איירס, ארגנטינה, שם לימד והשפיע עמוקות על כל הסטודנטים שפגשו ושמעו אותו במשך שנים. חלק מהסטודנטים האלה פגשו אותו מחדש בשכטר כשהם עלו לארץ או באו ללמוד שנה בשכטר לקראת הסמכתם כרבנים של התנועה המסורתית.

סטודנטים רבים ראו ברב שמואל את ה"רבי" שלהם ושאלו אותו שאלות הלכתיות וגם מוסריות, כולל סוגיות ביחסי אנוש. אפילו לאחר הסמכתם היו לא מעט סטודנטים שהיו חוזרים לשמוע אותו בהרצאה או לעשות איתו "שמוז" באיזה נושא אישי או מקצועי. כולם ידעו שהרב שמואל הוא מיזוג נדיר ביותר של ידע ולמדנות מופלגים ביחד עם מחויבות לעולם המודרני והרצון לגרום להידברות בין השנים, למרות כל הקשיים הכרוכים בדבר.

כל אלה שזכו להכיר אותו ולהתעשר מחוכמתו ומאישיותו, אבלים וכואבים את האבידה הגדולה הזאת לעמנו.

 

 

קישורים אישיים:

ויקיפדיה - האנציקלופדיה החופשית

 

 

שמואל ואריאנה נישאים 

 

 

 סדר פסח עם הרב שמואל אבידור הכהן. התקיים באולם ושודר בערוץ הראשון (...והיחיד...) 1983

 

 

עם אשתו אריאנה הרן