דפי הנצחה

קבוצה: בעשור הראשון

שנת עלייה: 1926

 

לילי נולדה בעיר טורן בפומרן שהוא אחד מחבלי פולין שצורף לגרמניה. אחרי שנתיים עברה המשפחה לעיר טרפטוב לחוף הים הבלטי, כאן השתלב האב בעסקי תבואות.

היה זה בית עשיר, האב אירגן לנוער חוגי ספורט, שייט וכו`. היה זה בית מתבולל אבל קיימו בו את החגים.

לילי קיבלה חינוך מוסיקלי, למדה כלכלת בית, ואחר כך בעיר שטטין למדה בביה"ס לאחיות סוציאליות ועוד חצי שנה עבודה מעשית.

כאן נפגשה לראשונה בחוגים ציוניים וקשרה עימם קשרים. בהשפעתם עברה לברלין לטפל בילדי פליטים יהודים בהתנדבות ומאוחר יותר בתשלום, משהתחלפה הנהלת המוסד.

כ- 180 ילדים התחנכו במוסד. היה זה קומפלקס חינוכי גדול אשר עבר לארץ בשלמותו, ומוכר כאן כמוסד "אהבה" בקריות.

 

לילי היתה כמעט בת 20 בברלין כשהכירה את הנס. שניהם עשו את ההכשרה הדרושה לעליה לארץ, ונישאו ב- 20.11.1925.

בשנתיים הראשונות לעלייתם, הם התגוררו ועבדו במקומות שונים בארץ בעיקר בנס ציונה. קבוצת שילר עלתה על הקרקע זה עתה, ואחרי התלבטויות ארוכות הם הצטרפו לנקודה.

לילי והנס היו מבין המצטרפים הראשונים לקבוצת המייסדים. יהודית, הבת הבכורה היתה כבר בת שנה.

תנאי החיים היו קשים, להורים ולילדים. מכת הפרונקלים דרשה טיפול ותנאי ניקיון מיוחדים. בתחילת דרכה היתה לילי מטפלת ומבשלת לילדים. רק מאוחר יותר הופרדה עבודת "החובשת".

מעתה ואילך היה זה עיסוקה כל חייה - לילי, האחות של הקבוצה. כולה קודש לטיפול בחולים. כל עולמה היה להביא רפואה למטופלים.

בשנת 1982 בטקס חגיגי, בבית "הבימה", קיבלה לילי את פרס העבודה ע"ש נמיר.

היה זה עבור מפעל חיים בשירות בריאות הציבור.

 

יחד עם הנס, היא גידלה ארבעה ילדים ועוד הרבה נערים ונערות מאומצים מעליות הנוער. עשתה זאת במסירות ללא גבול, באהבה ובסבלנות.

לילי דנקוורט נפטרה בגיל 92 .

 

י"ד באדר תשנ"ד

 

קישורים אישיים:

 

 

 מיכל, רותי, יהודית, הנס ולילי דנקוורט