דפי הנצחה

קבוצה: בעשור הראשון

 

נתן נולד בלבוב, התייתם מאביו בגיל צעיר וחי עם אמו ואחותו. עוד בשנת הלימודים בבה"ס התקרב לתנועת הנוער הציוני. כבר בימים אלה בלטה אצלו התכונה שציינה את אופיו כל חייו. במידה והשתכנע לאיזה רעיון והאמין, היה מוכן לחתור בהקרבה עצמית ובדבקות קיצונית להשגת אותו רעיון ולא היה מוכן לשום פשרות או ויתורים בדרך להשגת המטרה. בתנועת הנוער הגיע למסקנה כי המטרה היא לעלות ארצה, ולכן ויתר על כל הסיכויים הטובים שהיו לו בתחום ההתקדמות המקצועית.

הוא התמסר בכל נפשו לעבודה ארגונית בתנועה. בהזדמנות הראשונה ניצל את האפשרות לעלות ארצה, מבלי להתחשב בכך שהוא עוזב תנאי חיים נוחים, ואת הקרובים לו ביותר, העיקר שהגשים את הרעיון בו האמין אמונה מלאה.

כשהגיע נתן לקבוצה, הוא נכנס לעבוד בגן הירק, הוא היה מומחה לעגבניות, לגיזום, ידע להוציא משתיל את המקסימום של פרי גדול ויפה. היה עובד חרוץ ומסודר מאד.

רוב שנותיו בקבוצה עבד נתן במזכירות - הנהלת חשבונות, ושימש כגזבר של הקבוצה. הוא כל כך אהב את תפקיד הגזברות, ומילא אותו באחריות רבה ובחריצות אין קץ. ללא ליאות רכון היה על ניירותיו, שקד על החשבונות ועל עבודת הגזברות היומיומית האפורה.

אף שכאבי ליבו כבר הציקו לו, לא סרב לשמש כגזבר חוץ. אולם, הוא אכן לא החזיק מעמד, ובעת עבודתו כרע נפל ולא קם עוד.

 

נתן היה איש משפחה למופת, דואג ומסור למשפחתו בכלל ולילדיו בפרט.

עובד, בנו, מספר ש"אבא היה מסור מאד לביתו, בקפידה ובדייקנות התמסר לאמא ולנו בהקמת בית חם, חינוך לאהבת הזולת ושמירה על בריאות הגוף. אך עם זאת היה עסוק בבעיות המשק וטרדת הגזברות על כתפיו..."

ועוד רושם עובד: "...הימים חוזרים על עצמם: עבודת גזברות, הנהלת חשבונות, והתמסרות למשפחה ולנכדים,עד שפוקד אותנו האסון עם לכתה של אחותי ורדה ז"ל. בימים שלאחר מכן אינו יודע מנוח בחייו. ליבו שבור והוא דואג לבאות, נושא שוב את התפקיד שכה אהב, הגזברות, אולי בזה רצה למצוא מנוחה נפשית לאסונו..."

נתן היה איש חזק: כלפי חוץ התנער מיגונו הרב שפקד אותו עם מותה של בתו ורדה, אך יגון זה, שנדחק עמוק פנימה, כרסם בלבו עד שהכריעו.

נתן היה אדם שאיכפת לו… כל נושא הקשור בכלל עניין אותו: אם זה בתחום הצריכה, אם זה בתחום היצירה ואם בתחום ההחלטות וביצוען.

אריאנה רושמת בחוברת לזכרו כי "...בנתן התרוצצו שני "נתנים", נתן האימפולסיבי, קל לכעוס (לא על כל אחד), ועומד על דעתו בעקשנות. ולעומת זאת- זה הטוב, מוכן תמיד לעזור, להסיע "עד הפתח", להביא דברים, להתעניין התעניינות אמת בצרותיו של הזולת ".

 

י"ג בשבט תשל"ה