דפי הנצחה

אתכם כל פינה מזכירה,

כל תמונה, כל שדה שנחרש וכל עץ מזכירים....

ואנו זוכרים.

דף הנצחה למוזס יעקב ז"ל
(15/09/1899 - 10/11/1969) ( - )

קבוצה: בעשור הראשון

יעקב הגיע אלינו מגולת גרמניה שלאחר עלית הנאצים לשלטון. בחוץ לארץ עסק בבנקאות והיה מסודר מבחינה כלכלית. כמו כן היה חבר בתנועה הציונית.

כאשר הגיע ארצה החליט לקשור את חייו בעבודה ובחיי קבוצה, שבה אף הקים לאחר זמן קצר את משפחתו. יעקב ידע בחייו הצלחה והערכה רבה אך גם אכזבה ומאבק. טעם מכל תהפוכות החיים והפיק מהם תועלת והנאה כיכולתו.

בראשית דרכו בקבוצה ניצב יעקב מול חבלי קליטה: מול חיי עבודה פיזיים, בלי צווארון מעומלן ובלי פרפר בד. הוא נתקל בחיי עמל לא קלים, חיי קולקטיב קיבוצי, כאשר מרות הכלל על הפרט איננה מעטה.

כאן בארץ הפך הבנקאי לפועל בניין פשוט, נמרץ וחביב.

בכוח רצונו העז עמד יעקב בכל המבחנים הפיזיים והחברתיים.

הוא השיר מעליו את קליפות העבר, ולא ניסה להציג את עצמו עוד "כמי שהיה".

מתח קו על העבר ולא חזר אליו.

עם הזמן, תוך רחישת החיים המתהווים בעבודה התגלה כאדם שידו מושטת לא לטיפוח ידידות בלבד, גם לעזרה ככל שיכול בעמדתו האיתנה.

בעבודתו מחוץ לבית ב"תנובה" שברחובות, היה לדמות מרכזית אהודה ואהובה.

ב"תנובה" שימש בתחילה כמנהל חשבונות ולאחר מכן בתפקיד נכבד, כחולש על מחוז שלם.

כאשר נטש את תפקידו, וחזר אל הקבוצה, ניצב בפני חבלי קליטה מחודשים.

הוא ניסה כ"טוראי" להתערות בה מחדש. אלה היו ימים לא קלים עבורו: שוב נאלץ להסתגל לנהלים, שבמשך החיים רחק במקצת מהם. קליטה מחודשת זו לא היתה קלה עבורו, אך השלים עימה, לא מרד בה. הוא קיבל אותה בהבנה וראה זאת כחלק מגורלו. יעקב ידע תמיד למצוא לעצמו תעסוקה ותרם מכשרונותיו, תוך שהוא לא עסוק בשקילת רמת התפקיד, הוא הסתפק במצוי ובצנוע ביותר.

השנים האחרונות היו עליו קשות. מות הרעיה ארנה, ערער את הבית המשפחתי החם. מצב בריאותו הירוד והרופף גרם גם הוא לדכדוך רוחו.

עת רפו כוחותיו, השלים ובשקט סיים חייו.

יעקב זכה להערכה והוקרה רבה. הוא היה דמות חיובית. נאמן לבית הקיבוצי.

מבקש תמיד להיטיב עם הזולת מבלי לבקש גמול לעצמו. רבים היו ידידיו שחבו לו רבות בשל יחסו החם והמבין.

עקב השתייך לדור המהפכנים, שאת המהפכה החל מעצמו.

היא היתה כרוכה אצלו עם שכיחת העבר וצעידה לקראת עתיד בלתי ידוע.

יהי זכרו ברוך

כ"ט בחשוון תש"ל