דפי הנצחה

קבוצה: 11 הראשונים

שנת עלייה: 1925

 

לכטר נולד באוקראינה בעיירה טשרני אוסקרוב, בבית יהודי אדוק. למד בחדר והגיע לביה"ס טכני בחרקוב. הוא נקשר לציונות עוד בהיותו ילד. ב- 1920, יחד עם קבוצת פליטים, עבר את הגבול והגיע ללבוב. כאן, שיקע עצמו בפעילות ציונית ענפה.

לכטר היה מהמורים הראשונים של בתי הספר הפולניים העבריים. עם הוראת העברית חינך לציונות ולהגשמה. בעת מילוי תפקידו המרכזי בתנועה, התגלה כאיש החובה והאחריות. היה נעים הליכות ועדין סגנון, גילה את רוך ליבו ובהירות מחשבתו.

היה פעיל ביותר בארגון קבוצת החברים ב"התאחדות" שגמרה אומר לעבור להגשמה ולהקים קבוצה בארץ.

בנובמבר 1925 הגיע יחד עם 12 החברים הראשונים לארץ, הלא הם מייסדי הקבוצה ועבר יחד איתם לקרית ענבים להכשרה.

כשעברה הקבוצה לנקודה הקבועה, נשא בעול כל התפקידים הקשים. היה "מסדר עבודה",

"מסדר תורנות", מנהל "שיחה" (אספה) ומרכז הפרדס.

 

לכטר ידע להביא את ענייני העבודה לפני הקבוצה ולעשותם לציר הדיונים בשיחות. בהתנהגותו וביחסו לעבודה יצר משטר של עבודה שבו התחנך כל חבר חדש בקבוצה. בבוקר יצא הראשון, ובערב שב האחרון מהעבודה.

ככל אדם שהיכה שורשים עמוקים בקרקע הקבוצה, ידע לכטר כי סוד חייה ותפארת עתידה במשק מפרנס.

גם את תפקידו כמרכז חוץ ביצע באופן יוצא מן הכלל, כשלפניו מטרה: ביסוס קיומה הכלכלי והחברתי של הקבוצה, הרחבת גבולותיה וענפיה.

אין פינה בקבוצה שלא היה לו חלק בה, ולכן תשאר מצבה חיה לזיכרו.

לכטר היה שליחה הנאמן והמסור של הקבוצה כלפי חוץ. בעדינות הליכותיו ובנועם שיחתו, הוא היה לאומן הקשרים בינה לבין המוסדות.

לכל אשר הלך נשא עימו את ביתו - את קבוצתו.

היה אדיב מאד בהליכותיו לא מתוך נימוס אלא מעצם טיבו ואופיו. הקשר החי למשק ולקבוצה גרם לא פעם לאי הבנה בינו ובין רבים מהחברים. לא פעם דרש ותבע הרחבה והגדלת הענפים ועורר התנגדות בקרב חברים רבים.

 

מבין החלוצים מייסדי הקבוצה, נותרו שלוש משפחות בלבד: משפחת לכטר-לאור, משפחת רובינפלד-רבד, ומשפחת ול-דנקוורט.

ניניו של דוד לכטר, מאי ובן בניהם של דוידי ושרה לאור, הינם ילדי וחברי הקבוצה.

 

לכטר החבר הטוב, איש אמונים ושומר אמונים, זכרו יהיה שמור בלב בנועם ובאהבה.

לכטר שחלם וביצע את הקמת הקבוצה.

 

י"ג באלול תש"ה

 

קישורים אישיים: