דפי הנצחה

ארץ לידה: אוסטריה

קבוצה: בעשור הראשון

שנת עלייה: 1931

 

ישראל נולד בסוף שנת 1907 להוריו ר` שלמה ורחל, בעיירה קטנה בגליציה המזרחית- סולוטבינה, אשר השתייכה אז לאוסטריה.

אביו היה יהודי מסורתי, וברוח זו התחנכו חמשת בניו ושלוש בנותיו.

לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פלש הצבא הרוסי לאזור מגוריו של ישראל, והגלה את התושבים. לאחר תלאות רבות הגיעה משפחתו לצ`כיה למקום מבטחים, ושם שהו עד 1918.

 

עם סיום המלחמה שבה המשפחה אל עיירתם ומצאו אותה הרוסה עד היסוד. הם התמקמו במבנה זמני, והחיים חזרו אט אט למסלולם. ישראל השתלב בבית-ספר יסודי, וכשסיים אותו, המשיך את לימודיו באופן פרטי מפי מורה אקדמאי, אשר ארגן קורסים לפי תכנית לימודים של בית ספר תיכון. בנוסף לכך, למד ישראל גם לימודי עברית ולימודי קודש, וכן לימודי מסחר אותם סיים בהצטיינות.

לאחר זמן מה נוסדה תנועה חלוצית בשם "התאחדות" במטרה להכשיר את בני הנוער לעליה ארצה. מטעם תנועה זו יצא ישראל להכשרה וזאת כדי לקבל רשיון לעלייה. ואכן, לאחר כמה חודשים, בחודש מאי 1931, עלה ארצה עם קבוצת חברים אשר יועדה כמילואים לקבוצת שילר.

בארץ, שהתה הקבוצה במשך שבועיים בתל-אביב. חברי קבוצת שילר באו להכירם ובחרו שלושה חברים שיצטרפו לקיבוצם. עם הגיעם לקיבוץ, התמקמו שלושת אלה בצריף ריק, וכבר למחרת יצאו לעבודה בפרדס עם "טוריות".

ישראל נשלח לעבודה ברחובות בתור פועל שכיר, ולאחר תקופת מה הפך לפועל ראשי אצל פרדסן רחובותי בשם סמואל לווין. שם למד ישראל את עבודת האריזה שקסמה לו מאד.

ואולם, כעבור זמן נסע דוד לכטר שהיה אז מנהל הפרדס לחו"ל, וישראל נקרא לנהל את פרדס הקבוצה.

 

בשנת 1934 הגיעה לקבוצת שילר יוכבד קסירר, מחברי קבוצת "גורדוניה", שבאה לשילר במסגרת של מילואים.

יוכבד הפכה לבת זוגתו של ישראל, והם נישאו ב- 20.5.1935 בירושלים.

ישראל ויוכבד הקימו את ביתם בשילר, ונולדו להם ילדיהם: אמנון, נירה ורני. כמו כן הם אימצו בחום שני ילדים מקבוצת "ילדי לנה": טליה ברג ויוסי ארצי.

 

עם פרוץ מלחמת העולם השניה נסגרו השווקים בחו"ל ליצוא פרי הדר, ולכן הוחלט לפתוח מפעל לייצור מיצים מפירות הדר, בניהולו של ישראל. משנסגר המפעל עבר ישראל לעבוד בעבודה צרכנית כמו טיפול בחשמל, חצרנות, ובמקביל לכך ריכז את עבודת הבניין.

לאחר שבריאותו התערערה עבר ישראל לעבוד ב"תנובה" שברחובות. הוא עבד שם עד גיל הפרישה, ולאחר הצטרף לצוות ב"שילטקס".

סוור טננבאום, שעבד במחיצתו של ישראל הן ב"תנובה" והן ב"שילטקס", מספר בחוברת לזכרו כי "ישראל היה בין הבולטים בכל ענף עבודה בו עסק באותו זמן. הוא התגלה כאדם אחראי, מסור וחרוץ".

בתשכ"ג מילא ישראל תפקיד של מזכיר הקיבוץ.

 

ישראל היה אדם ללא פשרות, איש עקרונות ועקשן. דרש הרבה מעצמו ואף מהזולת.

בשנתיים האחרונות לחייו חלה הידרדרות במצבו הבריאותי של ישראל, אך עדיין השתדל לתפקד כרגיל.

 

ישראל נפטר ב- 23.10.1989.

 

כ"ב בתשרי תש"ן

 

קישורים אישיים:

בית חרושת למיץ 

 

 

 

  

 ישראל, נירה, יוכבד ואמנון שטוסר