דפי הנצחה

אתכם כל פינה מזכירה,

כל תמונה, כל שדה שנחרש וכל עץ מזכירים....

ואנו זוכרים.

דף הנצחה לשטייניג צילה ז"ל
(02/08/1908 - 13/08/1987) ( - )

שם נעורים: גילזון

ארץ לידה: פולין

קבוצה: בעשור הראשון

שנת עלייה: 1932

צילה שטיניג, או בשם נעוריה, צירל גילזון, נולדה בשנת 1908 בעיירה אוז`ראן בגליציה.

בהיותה בת 6, במלחמת העולם הראשונה, איבדה את אימה במחלת הטיפוס, ויחד עם אחותה הגדולה ואחיה המבוגר ממנה, מנדל ברגיל, נשארו עם אב אלמן צעיר, שעד מהרה התחתן שוב והוליד עוד 3 ילדים. המשפחה חיה כל השנים בדוחק רב. האיזור היה מרוחק ובלתי מפותח, אך החיים היהודיים והחיים הציוניים היו מפותחים מאוד. כל תנועות הנוער פעלו בעיירה ובאופן טבעי הצטרפה גם צירל הצעירה לפעילות התוססת בתנועת "התאחדות".

הנוער המקומי שאף כל הזמן לעלות להתיישבות בארץ ישראל ולשם כך עבר הכשרות חקלאיות באזור. לאחר עלייתו של מנדל אחיה והשתקעותו בקבוצת שילר, היה ברור שגם צילה תעלה לארץ ותגיע לקבוצה. באותה עת קשרה קשר רומנטי עם אברהם שטיניג, בן העיירה.

בשנת 1932 עלו שניהם בנפרד ונפגשו שוב בקבוצת שילר, אצל האח מנדל ברגיל. השנה הראשונה בקבוצה לא היתה קלה ולאחר זמן עזב הזוג הצעיר לתל אביב, שם נישאו ב - 1933. אברהם עבד כפועל במלאכות שונות וצילה עבדה כעוזרת במשק בית. לאחר שנה חזרו והתקבלו בקבוצה כחברים.

מ - 1933 ועד פטירתה ב - 1987, 54 שנים, היתה צילה קיבוצניקית אדוקה. יחד עם זה, ידעה לשמור על הייחודיות והסטטוס האישי בתוך הקולקטיב הדחוס.

בשנת 1937, עקב השתדלות של מנדל ופנייה לנציב העליון, ניתנו סרטיפיקטים ומשפחתה עלתה לארץ: אב, אם ושלושה ילדים. הם השתקעו ברחובות. האב הקים חנות ירקות והמשפחה התבססה במקום. מאז היתה המשפחה ברחובות ושתי המשפחות בקבוצת שילר קרובות זו לזו, פיזית ונפשית כל השנים.

במשך השנים נולדו שלושת ילדיה של צילה: משה, יוסי וישי. צילה מילאה תפקידים שונים כאופה, כובסת, מבשלת ומטפלת בילדים ובערוב ימיה במחסן הבגדים על הגבעה.

תמיד הקפידה בלבושה ובהופעתה ולקחה חלק בהווי הקיבוצי.

לאחר פטירתו של אברהם ב - 1979 המשיכה זמן מה להתגורר בביתם על הגבעה, ליד עץ הפקאן האהוב עליה, אך בהמשך ירדה והתגוררה במגורי המבוגרים ליד בית סיעוד.

לאחר ניתוח לב לא מוצלח עברה לבית סיעוד, שם סיימה את חייה בגיל 79.

יהי זכרה ברוך

י"ח באב תשמ"ז