דפי הנצחה

אתכם כל פינה מזכירה,

כל תמונה, כל שדה שנחרש וכל עץ מזכירים....

ואנו זוכרים.

דף הנצחה לברגיל חיים ז"ל
(01/01/1933 - 01/01/2004) ( - )

קבוצה: בנים שעזבו

כתב לאתר יוסי שטייניג, בן הדודה

חיים, בנם הבכור של מנדל ומרים בר-גיל מוותיקי קבוצת שילר, אח ליורם ואסתרק`ה, היה ילד שקט וצנוע. כל מה שאני מספר בא כדי לכבד את זכרו, כעת כשהסתלק מעימנו לאחר מחלה, זיכרונות ילדות שאני, בן-דודו (אמי צילה, ומנדל היו אחים) זוכר במעומעם.

בילדותו לא התבלט חיים בסיפור או במשחקי נעורים, אך בלט בחושו הטכני המפותח, מה שהוביל אותו אל מחוץ לקבוצה ללימוד מקצוע בבית הספר מכס-פיין בתל-אביב. אני עוד זוכר את העבודה הראשונה שעשה בבית-הספר - פטיש מברזל.

מנדל היה גאה מאוד והראה לכולם את הפטיש המבריק.

חיים בילה בעיר כמה שנות לימודים כשהוא מתגורר במשך השבוע בדירת קרובים בתל-אביב. בני הכיתה האחרים של חיים - אורי, גורי, משה, אבנר, מוטי, רחל וזורה, המשיכו בלימודים רגילים בגבעת ברנר. כאשר התגייסה כל הכיתה לצה"ל פנה חיים באופן טבעי לחיל ההנדסה, שם שרת כאיש מקצוע בתחום המנועים והיה אחד מאנשי הצוות שסללו את דרך ההר לאילת, דרך מרכז הנגב ומצפה רמון ופרצו את מעלה העצמאות במכתש רמון.

אחרי הצבא חזר חיים לקבוצה, עבד במוסך והפך חלק מ"החוג הסלוני". חוג זה הקדיש עתותיו לריקודים כגון טנגו, ולס ורומבה ונחשב ל"עירוני" לעומת האחרים, רוקדי ריקודי העם.

חיים, שתמיד הקפיד בלבושו, היה בעל פטיפון ותקליטים והיה מראשי החוג אליו השתייכו גם נתן קסטנבוים, אורי ה"בלגי" ועוד רבים וטובים. באותה עת הכיר חיים את פנינה, שהיתה תלמידה באולפן לעברית. החתונה התקיימה בקבוצה באוגוסט 1957. כעבור זמן נולדה מיכל ואז החליטו לעבור לחיים מחוץ לקבוצה.

חיים היה נודד מטבעו ובהמשך הוא עבר מקומות עבודה בארץ ובחו"ל, כשהוא מנצל את המקצועות המבוקשים שרכש, וכך עבר את אירן, אבו-רודס בסיני ושנים רבות בניגריה. במשך הזמן נולדו לו עוד שני ילדים - אבי ורוני.

רוב השנים התגוררה המשפחה בחולון, אך בשנים האחרונות הפך חיים ל"מתנחל" של המשפחה ועבר לגור באריאל.

לאחר האסון - נפילתו של יורם אחיו, במלחמת יום הכיפורים ופטירתם של מרים ומנדל, פקד את המשפחה אסון נוסף - אבי, בנם האמצעי של חיים ופנינה, קיפח את חייו בתאונה בארצות הברית.

בשנים האחרונות היה חיים איש הנהלה טכנית במפעל אקרשטיין למרצפות.

את שנתו האחרונה, כאשר הוא כבר לא בריא, המתיקה לידתם של תאומים מבתו, מיכל.

חיים נפטר מדום לב כשהוא בן 71.

נזכור אותו כולנו כאיש שקט וצנוע, איש משפחה למופת.

יהי זכרו ברוך