דפי הנצחה

שנת עלייה: 1937

 

זאב נולד בגרמניה בעיר זבריקין. קיבל חינוך יהודי מסורתי וגם כללי.

בתקופת שלטון היטלר יצא להכשרה ובשנת 1937 עלה ארצה.

מן האניה נשלח לקבוצת שילר, ופה חי עד יומו האחרון.

חבלי הקליטה של זאב לא קלים היו בשבילו כי לא רגיל היה לעבודה פיסית. אך הוא התגבר, עבר לחיים של עבודה פיזית, הוא אהב את העבודה עבד במסירות בכל העבודות הנדרשות.

כאשר הוקם בקבוצה בית היציקה לנשק של ההגנה, היה זאב אחד העובדים הקבועים במשך כל זמן קיומו של המפעל.

אחרי כן עבר לעבוד בלול אך תמיד היה פעיל בועדות ובעבודה ציבורית. זאב בחר לו את התחום החברתי לפעילות: דאגה לשיפור חיי הפרט בקבוצה והסדרים חברתיים נאותים לפרט ולכלל.

היה ישר בשיפוטו ושאף להיטיב ולשפר את חיי הקבוצה.

זאב הצטיין בזיכרון בלתי רגיל והעמיד אותו לשרות המוסדות בהם פעל.

תמיד בנאמנות ובאחריות. היה ישר עם עצמו ועם אחרים.

בשנה האחרונה הצטרף בהתנדבות, בהיותו חבר מזכירות, לועדה שהוטל עליה לברר שאלות חברתיות מסובכות ולא נרתע כאן מלהגיב על דברים שחשב אותם כיוצאי דופן. כזה היה גם בחייו הפרטיים.

 

זאב נשא בעול ללא התחשבות בבריאותו. ידע שהיה חולה, אך אף לא חשב שהקץ כל כך קרוב. גילה עניין בנעשה בבית הספר, בחיי התרבות, תמיד ער למתרחש ומוכן לעזור.

הוא היה מנאמני בית הקבוצה, ממגשימיה המסורים, מהחרדים לטֹהר דרכה משרידי שומרי החומות.

כוחו לא היה בדיבור, באספה כמעט ולא נשמע, אך לא נרתע מלהגיב על תופעות חריגות. כוחו היה בהגשמה, בעשיה ומעל לכל במשמעת.

הוא לא בחר את מקום עבודתו, אלא הלך למקום שם נדרש.

יחד עם מלכה, בנה זאב את הקן המשפחתי, שתי בנות נולדו להם, תמר ופנינה.

והנה תמה הפרשה הזו, היה עוד ביכולותו לתרום רבות, תמה דרכו של איש תמים דרך.

בגיל 46 נפטר זאב לאחר מחלה קצרה.

 

כ` בחשוון תשכ"ב

 

 

צבי קרמיש, זאב הוכברג, {} {}, אברהם קמל, {}, {}.