דפי הנצחה

ילידת גרמניה. בצעירותה, היתה רות חברת קבוצת "שיבולת" אשר הקימה את קיבוץ מצובה.

לקבוצת-שילר הגיעה מאוחר יחסית, בעקבות יואל בעלה.

 

מיד בימיה הראשונים הבחנו בתכונות שעברו כחוט שדרה משך כל חייה בתוכנו: המסירות, האדיבות, האחריות בעבודה, סבר הפנים בו קדמה כל חבר וחבר ומעל לכל - המשפחה והחיים המשותפים עם יואל.

 

שנים רבות נשאה רות באחריות למטבח הילדים.

כאשר נגזר עליה לעבור לעבודה קלה יותר מסיבות בריאותיות, עברה לעבוד במפעל בשילטקס. שקדנותה בעבודה במפעל היתה לשם דבר.

כל ערב קיץ, ישבה רות בחברת בעלה סמוך לשולחן מואר במנורה קטנה בחוץ.

תמונה אידיאלית של שלווה ונחת רוח. כך זכורה דמותה בקרב החברים.

 

משנפטר יואל בעלה, המשיכה להפעיל את "הספריה הלועזית", ספריה אשר שרתה חברים שאהבו לקרוא בשפת ילדותם.

רות עשתה זאת במסירות ובנאמנות רבה. היתה מקבלת את החברים לספריה בכל עת ותמיד ברוח טובה.

לא אחת, חברה שנכנסה להחליף ספר, מצאה עצמה מבלה ערב שלם בחברתה מבלי להרגיש שהזמן עובר.

גם כשחלתה המשיכה להתעניין ולעקוב אחר הנעשה ולא איבדה מערנותה ומתקווה שאכן תחזור בריאה הביתה.

 

בימיה האחרונים, כשהיתה חולה מאד, נטלטלה מבית-חולים אחד למשנהו,

וידם של הרופאים קצרה מלהושיע .

 

ז` בכסלו תשל"ד

 

 

 רות פלש, רותי זיגלמן, נירה כהן, יטקה שי, מנחם קליינמן, יעקב ג`ינג`י, חנה חורן