דפי הנצחה

דב, בנם של שפרינצה ולכטר, הבן הראשון שנולד בקבוצה.

באישיותו, באורחות חייו גילם את תמצית חלומם של מייסדי הקבוצה: יפה תואר, מעודן ואציל הליכות, יודע משמעת עבודה, צנוע ואיש רעים. בעל לבביות ופתיחות כובשת, מלא הומור.

היתה לדב מחוייבות חברתית עמוקה, תמיד לקח אחריות בכל תחום בו פעל.

היתה בו מנהיגות טבעית, ללא שררה.

כבן הבכור, היה דב הבן של כולם והוא ידע לעמוד בכך.

 

דב, איש ישר, צנוע. בחור חסון וחייכן, לא הרים את קולו אבל ידע לעמוד על זכויותיו על דעותיו בשקט ובתקיפות .

דב היה נדיב וסלחן, לא עסק בקטנות ולא שמר טינה לאיש.

את בית הספר התיכון עשה דב בקיבוץ גניגר, התערה בחברה והתחבב על כולם.

כשחזר דב מגניגר, התגייס במסגרת ה"הגנה" למשטרת היישובים העבריים.

כשעזבו הבריטים, התפרקה היחידה, דב היה אחראי לגדנ"ע ברחובות ואחר כך הצטרף לגדוד 55 של חטיבת גבעתי כחבלן. השתתף בפשיטה על הכפר ואדי סרר יחד עם ישראל טל ויחד יצאו לקורס קצינים בגו`ערה.

לחם במבצע "נחשון", ומשנת 1950 רס"ן דב שרת בחטיבת רגלים.

 

במלחמת ששת הימים השתתף דב בקרבות רצועת-עזה:

חמישה ביוני בגי`פ אזרחי, דב, אברהם הנהג והקשר יהודה, שלישיה זו מוצאת עצמה יחידה בצומת בני-סואלה. במפקדת החטיבה "בגלל ניתוק מגע", היו בטוחים שהצטרף לטור הנע לרפיח. רק תושבי חאן יונס וחיילים פלשתינאים שהגנו עליה הבחינו בגי`פ שמידי פעם ביצע גיחה.

ימים לאחר מכן מספרים נהגי אמבולסים וחוליות מדרגים שונים על גי`פ בודד שכיוון אותם מזרחה או דרומה וחסם את הדרך צפונה לעזה.

"ירינו כמו מטורפים וחזרנו לצומת".

לאחר מלחמת השחרור דב החליט שלא לחזור הביתה מהצבא אלא המשיך בשרותו. הוא התלבט מאד בגמר הצבא אם אמנם מקומו ודרך חייו בקבוצה.

לבסוף, גיבש החלטה שקולה וברורה, "מקומי אתכם בקבוצה - כאן ביתי".

היתה זו קרן אור וחגיגה לכולם "שהבן הבכור אכן ימשיך איתנו".

דב נשא לאישה את אהובה בת מזכרת בתיה וכאן הקימו משפחה.

שלושה בנים להם: עירא, דוידי ויואב. בן ממשיך בקבוצה הינו דוידי.

 

בראשית שנות השישים הוטלה על דב משימה, להיות מזכיר הקבוצה.אחרי פולמוס קשה, ותוך התרגשות עצומה, קיבל עליו את התפקיד. כבר אז חלם את החלום שקרם עור וגידים בהקמת בית הסיעוד.

ב 1974 אחרי אסון מעלות, החליטה הממשלה על הקמת המשמר האזרחי.

דב נענה לפנייה וקיבל על עצמו את הקמת המשמר האזרחי במרחב השפלה ואת הפיקוד עליו. לאחר מכן היה מפקד מחוז מרכז במשמר האזרחי בדרגת ניצב משנה.

נועם הליכותיו, מסירותו וחוכמתו עמדו לו בגיבוש הצוות והדרכתו. נעים היה לשתף איתו פעולה בתקופות של הצלחה וסיפוק וגם בימים של שפל ומשבר.

בסיום תפקידו זה חזר דב הביתה ונכנס לעבודה בבית אריזה. הוא עסק בפרי ובאריזה מתוך עניין אם כי הנושא היה די רחוק ממנו. דב לא הסתפק בעבודה לשמה אלא התעניין במה שקורה לפרי, מה קורה בשוק, מה ואיך עושים כדי לשפר ולהתקדם. מצא עניין ותוכן בעולם חדש זה של פרי אריזה ושיווק.

"אותם חברים-בנים שכל אחד הוא סמל לנו, ראוי שנחזור ונספר עליהם ונעביר מורשתם לדור הצעיר הגדל ומתחנך בתוכנו. נדע אנחנו ובנינו לזכור תמיד את מעשיהם ופועלם ותהא זו נחמתנו" כותב עזרא מאיר.

 

דב, בכור הבנים, עזב אותנו צעיר, והוא בן 58 בלבד.

הסתלקותו, ציערה את כל החברים וגם את ילדי הקבוצה הצעירים.

אבל כבד ירד על כולם

 

י"ג באייר תשמ"ד

 

קישורים אישיים:

 

עם אמא שפרינצה - 1925 בקרית ענבים 

 

 

 מיכל ומתי גרינג, דב לאור ויוסי - בריכת קבוצת שילר

 

 

 אהובה, דב ורינה אחותו

 

 

 

 

דב, יואב, דוידי, אהובה ועירא לאור 

 

0