דפי הנצחה

בנוף האנושי של הקבוצה משנות השלושים ועד מלחמת העצמאות, משובצת היתה דמותו של בן המשק - יחיאל (חילו).

חילו נולד בגליציה כשאביו היה כבר מזה כחודשיים בקבוצה. רק כאשר השיג מוטל אישור מבעל הפרדס השכן שהוא עובד קבוע אצלו, יכול היה לקבל רשיון עליה (סרטיפיקט), ולהביא לקבוצה את אשתו שיינדל ובנו חילו.

 

מילדות, בלטה בו תכונה אחת: התמדה בכל אשר עשה, או נמנע מלעשות.

כך למשל אי אפשר היה להכריח אותו לאכול מאכלים שלא אהב, ואז לא היה מבחר של מאכלים...

כך גם התמיד בעקשנות בלימודי הנגינה בצ`לו, למגינת ליבם של השכנים.

את עיקר לימודיו עשה יחד עם שאר בני המשק בגבעת ברנר.

היה תלמיד טוב מאד וסיים עם תעודה מצויינת.

ב - 1944 עם בואם של ילדים פליטי השואה שנקלטו בחברת הילדים - חילו היה מעורה בפעולות הקליטה.

בעבודה עשה כנדרש, במספוא ובעגלונות ויחד עם בני הכיתות הגבוהות מילא תפקידים ביטחוניים בבית ובסביבה.

בשלהי מלחמת העצמאות גוייס, שרת ב"חרמש" ועבר מסלול קורס מכי"ם וקורס קצינים.

 

בשל תכניותיו ללימודים שלא עלו בקנה אחד עם המקובל אז בקבוצה, עזב את המשק והתחיל לעבוד כטרקטוריסט ב"סולל בונה", בעבודות שונות בערבה.

באותם ימים נשא אישה ועבר לפתח תקוה. אז מימש סוף סוף את חלומו: התחיל ללמוד בבית הספר החקלאי ואחר כך בסמינר למורים.

עם הסמכתו, עבד כמורה ללימודי טבע וחקלאות.

כדי להתגבר על בעיות כלכליות, עזב את ההוראה ועבד במכון וולקני.

לאחר שלוש שנים ניסה את מזלו כמפעיל מנוף במחצבת מגדל צדק.

למרבה ההפתעה והצער, היתה זו התחנה האחרונה בחייו.

באחד הימים, כשעבד בהעמסת אבנים גדולות לבניית שובר הגלים בנמל אשדוד, ארעה תאונה ובה מצא את מותו בטרם עת.

הניח אעשה ושני בנים

 

כ"ח בחשוון תשכ"ב

 

תעודת הוראה 1958  

 

 

 

 

 מחללים: יחיאל רוזנפלד, יהודה רבד, צביקה כסה, עזרא מאיר.

בחזית מימין: עזרא מאיר, צביקה כסה, יחיאל רוזנפלד. עומדות משמאל: {}, יונה גורן, יוכבד שטוסר.

 

  

 פנינה אפלבוים - אחות של מרים ברגיל, יונה כסה, יפה איניציגר-קופפרמן, מנדל ברגיל