דפי הנצחה

שנת עלייה: 1937

 

יעקב ארנסט (פיקו) וינגרטן בן יוליוס ומרטה, נולד ב- 27.01.1912 בבראנשוויג שבגרמניה.

יעקב היה חבר "המכבי הצעיר" בגרמניה במשך 4 שנים.

הוא למד 3 שנים בביה"ס החקלאי בליטא כהכשרה לעלייה ארצה.

יעקב עלה ארצה ב- 28.08.1937.

לקבוצה הגיע ב- 19.10.1937, והתקבל לחברות ב- 15.04.1939.

פיקו עבד בענפי משק שונים, בין היתר היה בין עובדי "גבעון"- מפעל תע"ש ליציקה בקבוצה, במחתרת.

הוא הקים מכבסה מודרנית עם מכונות חדישות בקבוצה ועבד בה במשך למעלה מעשרים שנה. חלומו היה להכניס למכבסה גם ניקוי יבש.

מספר שנים הוא הדריך משקים צעירים בארגון המכבסה אצלם.

שש שנים לפני מותו (1980) פיקו הקים, ארגן וניהל את המחסן המרכזי של הקבוצה. את הרעיון של ריכוז המחסנים העלה עוד באסיפה שנתית תשי"ב.

 

במהלך שנות עבודתו בענפים השונים התבטאו דייקנותו ה"יקית" וחריצותו.

פיקו פעל במגוון תפקידים, ובעיקר יש לציין שבמשך שנים שימש כנאמן נסיעות חו"ל.

פיקו התעניין בתרבות, פוליטיקה ומדיניות.

באחת מאסיפות הקיבוץ בה הועלה נושא רצח אמיל גרינצוויג ז"ל שיתף פיקו את החברים במחשבותיו, ואמר בכעס ובכאב:

"אני באתי ממדינה בה הגזענות היתה אידיאולוגיה וראינו כולנו לאן הוליכה גזענות זאת. אינני רשאי לעבור לסדר היום באדישות, בלי אכפתיות. עלינו להשתתף במאבק הציבורי להוקעת הגזענות וספיחיה".

 

"...אחד כזה היה חברינו פיקו.

מחמיר היה גם עם עצמו וגם עם החברה כולה, ומקורה של חומרה זו בשורשים המוסריים העמוקים של אישיותו.

הוא לא הקל ראשו לגבי הרעיון היסודי של הקיבוץ ולכן תבע מעצמו ותבע מכל אשר מסביבו. הוא דן את עצמו, ואת החברה בה פעל ואותה בחר לא כדרך חיים ב"מידת הדין". הד למידה זו אפשר היה לשמוע בכל פעם שקם להגיד דברו באסיפת חברים ובכל הליכות היום-יום שלו. כמעט והייתי אומר: אפילו התמסרותו המושלמת להקמת המכבסה שלנו ולניהולה - נבעה מתוך נטיית נפשו להסיר זיהום, לנקות כתמים, להביא בגדים לנקיון מלא.

כשם שאי אפשר לה לחברה בלי "אנשי רחמים", כך לא תיכון חברה צודקת בלי "אנשי דין", מחמירים, קפדנים. פיקו תרם לחברת היחד שלנו את הפן הזה..."

 

פיקו נפטר בגיל 74 ביום רביעי כד` בחשוון, תשמ"ז.