החיים במעברה הם כרוכים בקשיים רבים עד לאין ספור. עם היכנסי לאוהל שכחתי שקירותיו הם יריעה ותקרתו בד, לכן ישבתי על כסא סמוך לקיר, וכשניסיתי להישען עליו נעקר הכותל, התרחק ממקומו והשאיר די מקום ליפול על ראשי ארצה. דברים כאלה ודומים לאלה קרו לי בראשית חיי באוהל. פעמים רבות הייתי נכנסת בחשכת הלילה ומנסה לסובב את הכפתור ולהדליק חשמל, אבל במשך הזמן למדתי שכאן אין כפתור ואין חשמל - אין קיר ולא תקרה.
גרתי במעברה חודשים מספר ואין ביני ובין כיפת השמיים אלא יריעת בד בלבד. הקור היה גובר בלילה והחום ביום. בייחוד בחורף, כשהגשמים התקיפו אותנו ימים רצופים, לא היה לנו לא יום ולא לילה. ביום עבדנו בחיזוק מיתרי האוהל, בתקיעת היתדות שיצאו מהאדמה הרכה ובחפירת תעלות ניקוז - ובלילה נדדה שנתנו, כי בכל רגע חשבנו שבא קיצנו והגיעה שעתנו. פחדנו מפני הרוחות העזות עוד לפני בואן אלינו, לשמע קולן רק סמר בשרנו. וכאשר הגיעו הרוחות אלינו ויריעות האוהל התחילו לרחף כמו דגל על התורן, כולנו חשבנו שבעקבות הסערה נשאר מחוסרי מחסה ואפילו בלי יריעת הבד. ככה עברו עלינו ימי החורף הקשים.
במעברה נתקלתי בקשיים ובסבל בקשר לתברואה. זאת אחת הבעיות הרציניות. את הפסולת ואת הקליפות היינו זורקים לתוך פחים, אשר עמדו סמוכים מאוד למגורינו ולא הריקו אותם עד שנמלאו על גדותיהם. יותר מזה, את המים היינו צריכים להביא ממרחק רב. לא פעם מעדו רגלי ושני דליים בידיי ונפלתי אני והדליים ארצה וחזרתי אל האוהל מלוכלכת בלי טיפת מים בדלי.
עוד קשה מזה היה כשהודיעו על הפסקת מים לכמה ימים. לנו לעולים החדשים אין די מקום לאגור מים - אז צריך להוציא את כל הכלים הגדולים והקטנים ולמלא אותם - אבל מתעוררת הבעיה איפה לשים את הכלים... והקשה ביותר הוא, כשנפסקו המים בלי הודעה מוקדמת, והיינו צריכים להביא אותם ממרחק רב. אלה הם רק על קצה המזלג הקשיים שפגשתי אותם במעברה.
לעומת הקשיים יש למעברה גם יתרונות - כי היא משמשת גורם חשוב למיזוג הגלויות. הנאה רבה נהנה האדם בראותו ילדים בני עדות שונות משחקים יחד, והשפה המדוברת בפיהם היא השפה העברית. במקרים רבים גרמה המעברה למיזוג אפילו בין משפחות מעדות שונות ובזה יש הישג גדול לקראת גיבוש חברתי.
אחרי תקופה קצרה במעברה החלטתי להחליף את החיים האלה בחיים חדשים, קיבוציים, ומכיוון שנחוץ היה לי גם להשתלם בשפה העברית - הלכתי לאולפן במשק, שבו יכולתי להשיג את שתי השאיפות גם יחד.
עכשיו אני עומדת על סף גמר האולפן ומרוצה ושבעת רצון ממנו וממורתי הנחמדה ומהחברה היקרה. אני גאה להזכיר שבאולפן אני השגתי את מטרותיי שקבעתי לי מראש. תודתי למורה שהשתדלה ככל יכולה להכניס בנו את רוח היהדות ושעודדה אותנו להתגבר על כל המכשולים.