מטעים

 

שטח המטעים כולל 760 דונם אבוקדו, 80 דונם פרדס.

לשמחתנו השנתיים האחרונות הביאו איתם רווחים למשק. צרוף של יבולים טובים מול שוק במחסור נתן לנו להנות מהכנסות לא אופייניות בחקלאות. את העונה הזו עוד מוקדם להספיד אבל כנראה "לפעמים החגיגה נגמרת"...

למען הסר ספק לא מדובר על משבר אלא על חזרה לפרופורציות.

 

השנה גשמי ברכה יורדים עלינו כמעט ללא הפסקה. אנו מנסים בכול פעם שזורחת השמש לצאת לקטוף. מזג אויר נוח באביב המוקדם גרם ליציאה טובה של העצים מהחורף פריחה וחנטה בתנאים מירביים.

למעט בענף הנשירים שם לא נצברו מספיק מנות קור מה שפגע ביבול, בפרדסים ובענפי המטע זו היא שנת יבול שיא בכול הארץ.

האתגר השיווקי למצוא לכול הפרי ביקוש, הן ביצוא והן בשוק המקומי לא פשוט.

בעונות כאלו של היצע יותר מביקוש הקניינים ורשתות השיווק הם אלה שקובעים את המחיר למגדל. וראו זה פלא אין לכך תמיד משמעות על המחיר במדף לצרכן....

 

אצלנו בשילר, בפרדס התמקדנו בשנים האחרונות בגידול הזן "אור" - קליף פרי פיתוח ישראלי שממשיך כבר למעלה מעשרים שנה להיות פרי ההדר הכי מבוקש ויקר באירופה.

הצרכן במדינות המפותחות (וגם בישראל) התרגל לסטנדרטים ודרישות של איכות הפרי. הדבר מתבטא הן בפער מחיר בין פרי גדול לקטן. בין פרי "פרימיום" לפרי באיכות "שוק", והן בדרישות ההולכות ומחמירות כול הזמן של תקני איכות נדרשים. (שאריות חומרי הדברה, פיקוח על תנאי הגידול, ותנאי העסקת העובדים).

אנו משקיעים בכול הנושאים האלה הרבה מאמץ ומצליחים להשתפר בכמות הפרי שנקטף ומגיע בסוף לאיכות class 1 ויוצא לרשתות הכי מחמירות בגרמניה ואנגליה.

 

באבוקדו, התוכנית במשק להגדיל לנטוע ולהגיע ל 1,000 דונם קצת מתעכבת....

שנת השמיטה דוחה שוב את הנטיעה כך שבשלוש השנים האחרונות דרכנו במקום !!!

במטע הזנים הוותיקים : אטינגר, האס, ריד ואנו מכניסים בשנים האחרונות זנים נוספים בעלי תכונות של הקדמה (ספטמבר) או זנים עתירי יבול.

האבוקדו הוא גידול קלאסי למשק הקיבוצי. הקטיף מתפרס כמעט על כול השנה.

צוות עובדים קטן וקבוע יכול לבצע המשימה ואין צורך בקבלנים. לוותיקים בשילר שעוד זוכרים את "הלחץ" בקטיף השזיף והתפוח... באבוקדו כול זן יכול להיקטף במשך שלושה חודשים וניתן להתאים הקטיף למחירי השוק ותנאי מזג אויר. בנוסף הקטיף לאורך רוב השנה מאפשר תזרים רציף למשק.

 

למרות כניסת מזיקים חדשים לענף עדיין הגידול הוא כמעט אורגני ומעט מאוד ריסוסים.

למרות שזכינו לגוש מטע אחד גדול מרוכז וצמוד לבית, השוני הרב בסוג הקרקעות ומקורות מים שונים ומגוונים מהווה אתגר בגידול.

בשטח מפוזרים מכשירים וגששים ששולחים למחשב במשרד נתונים שעתיים של קיבול שדה בעומקים שונים. טמפרטורת קרקע ואויר.

מכשיר שעוקב אחר התרחבות והתכווצות הגזע. משאב בקרקע שממנו שואבים תמיסה לבדיקת היסודות ועוד ועוד כלים שמאפשרים למגדל להבין מה רואה העץ ומה הוא צריך.

לא תמיד ניתן בגלל אילוצים שונים לתת מענה לכול הצרכים של הגידול. (לדוגמא באר שמליחות המים בה מהווה בעיה לאבוקדו).

 

הגדר שהקמנו סביב המטע יצרה, בצדק !!! פגיעה במרחב הכפרי, החקלאי והנוסטלגי של החברים.

לצערנו כמו יתר המגזר החקלאי בארץ ובמיוחד היותנו "הפארק החקלאי" באזור ההולך ומתכסה בנינים וכבישים, הפכנו למוקד משיכה לטרקטורונים ורכבי שטח. משפחות שמגיעות לעשות שוק בקיבוץ. וכן....גם גנבי פרי גדולים וקטנים כאחד.

כולנו "בקיבוץ החדש" נאלצים להתמודד עם השינויים באורחות החיים והמציאות המשתנה מול ההווי הקיבוצי בעבר.

אנחנו עדיין מברכים ומזמינים את כול החברים והילדים לבוא ולעשות ספורט במרחב החקלאי שלנו. לאסוף פטריות לאכול מנדרינות מהעץ. לעלות לתצפית מבריכת האגירה, לראות איך משתנה לנגד עיננו הנוף ולשתף את הילדים בסיפורים מהעבר.

אנחנו בענף המטעים מרגישים שייכות וחובה לקיבוץ הן בצד הכלכלי כמובן ולא פחות בצד הקהילתי.

ככול שמתאפשר לנו לסייע ולעזור בטרקטורים עובדים או ציוד אחר לטובת צרכי המשק אנחנו תמיד שם.

בבואי כול בוקר ל"מועדון החקלאים" להתחיל את היום בקפה... מוצא עצמי לבד ב"פרלמנט" אך מוקף בהרבה תמונות ודמויות מהעבר שמספרות את ההיסטוריה המפוארת של ענף המטעים בקבוצת שילר. משם אני שואב את ההשראה והחזון.

לעונה מוצלחת.

בברכה - ניר שגב