קונץ - בשמו המלא: משה קונץ. עולה חדש מפולין, שהגיע עם משפחתו לכפר זרנוגה. החל לעבוד בשילר כשוליית מסגר ונהפך לאחר מכן לכל יכול בנושא חשמל, מַסְגרות וכל דבר שצריך להרכיב בדירה. קונץ ביידיש- קסם. " תעשה לי קונץ שיהיה אור".

 

קבלה לחברות - קבלת חברים נעשית בדרך של הצבעה חשאית באסיפת חברים קבועים. הטכס מתקיים אחת לשנה, בחג המשק, בו מברך המזכיר את החברים המצטרפים בשם בית הקבוצה. "התקבלתם לחברות, שאו ברכה".

 

קבלות - על מנת לקבל החזרים כספיים מהקיבוץ על מוצרים ושירותים מסויימים, עליך להעביר קבלות על אותם מוצרים/שרותים להנהלת החשבונות, חתומים על ידי מרכז הועדה הרלוונטית. "יש לי מלא קבלות של בריאות".

 

קולנוע אריאנה - בית האריזה הישן ששימש גם בית חרושת למיץ, הפך ל"אולם אירועים". שם ישבו על בוקסות של תפוזים, הקירות כוסו בציורים על ידי כל בעלי המקצוע וזה היה אולם האירועים בחורף, כשירד גשם. נקרא כך כי היה צר וארוך. לקראת חג הפסח ציירה מיכל דנקוורט ציורים יפים מן ההגדה. "יש סרט בלי תרגום בקולנוע אריאנה".

 

קומפרסים - רטיות שהיו שמים על מכה, עקיצה או מקום כואב. קומפרסים היו טיפול לדבר אמיתי ופתרון הרגעה לילדים ומִיתְחלים: "לילי אמרה שתעשה קומפרסים והכל יעבור".

 

קבלת שבת - בעבר, בפתיחת ארוחת הערב בליל שבת בחדר האוכל, היו מדליקים נרות, מברכים ושרים שירי שבת. בבתי ילדים על הגבעה היתה מתקימת קבלת שבת אחרי ארוחת הערב. "הדלקנו נרות בקבלת שבת ולאורי נדלק הסוודר".

 

קופסת שחיה - מצופים לשחיינים מתחילים. היו בשימוש משנות הארבעים בבריכה של לבינסון, ואחר כך בבריכה במשק. כללו קופסת פח של שמן מגד, שאליה היו אברהם קמל או משה אוריאל מלחימים טבעות, בהן ניתן לחבר חבל ולקשור את הקופסא לגוף. כל הילדים ידעו לשחות. "קופסת שחיה של מגד, צפה על פני המים".

 

קופת בית - לפני הבנקטים וכרטיסי האשראי היה המקום המרכזי שבו ניתן לקבל כסף מזומן בקבוצה, נקראה גם קופת חברים. על הלוח נתלתה מבעוד יום רשימה, כל חבר היה יכול להרשם ולהזמין את הסכום המבוקש, את הכסף שהגיע ישירות מן הבנק חילק גזבר הפנים. עד שנת 2014 היתה קופת בית - שוליק מיר, אך הקופה איבדה הרבה מלקוחותיה שלמדו ל"גהץ" בעיר. "יש חתונה, תזמין כסף מקופת בית".

 

קיטנה - בגלגולו הראשוני שימש המושג לתיאור הנסיעות של הילדים לקיבוצים אחרים במהלך החופש הגדול. הטיולים היו בני כמה ימים וכללו לינה באותם קיבוצים, על חוף הכנרת ויותר מאוחר גם ביטבתה/אילת . מאוחר יותר היה מושג המתאר את הקייטנה לילדי האיזור שהתקיימה בקיבוץ במשך שלושה שבועות במהלך החופש הגדול. "הקיטנה מתחילה ביום ראשון, נא לקשור את הכלבים".

 

קיפול כביסה - המקום בו קופלה כביסת הילדים וסודרה בחבילות, בסלים או בתאים. תחילה היה קיפול כביסת ילדים בצריף בין הבתים של מוקי ליהודה. אחר כך עברו לנחלתם המרווחת במחסן הבגדים. מקפלות הכביסה המיתולוגיות היו מלכה ול ומאוחר יותר מרים ול. "אני עובדת בקיפול כביסה".

 

קלנועית - קלנוע - רכב חשמלי שמיועד למבוגרים ולכאלה שמתקשים בהליכה. יש קלנועיות לנוסע בודד, או קלנועית זוגית. מונע על ידי מצבר. מוצאן של הקלנועיות בקיבוץ אפיקים, והן מתוחזקות על ידי יאיר קרישפין במוסך. "נירה נוסעת בקלנוע כמו נהגת שוֹדים".

 

קרטיבים-קרמבו - בכל יום שישי היו מחלקים לילדי הגבעה, קרטיבים בקיץ וקרמבואים קנויים בחורף. מלכה הוכברג היתה מכינה את המשלוחים ודואגת שהמטפלות לא ישכחו לקחת. למלכה שהיתה שנים רבות מטפלת בגבעה היה יחס חם לנושא. "כל הקרטיבים נמסו בדרך לגבעה".

 

קרטינגים - מכוניות חשמליות לילדים שנקנו מגן החיות בתל אביב. הקרטינגים החד מושביים הופעלו להנאתם העצומה של הילדים בימי עצמאות ולפעמים גם בפורים. "חבל שהקרטינגים התקלקלו".